תעשיית ההימורים המקוונים באינטרנט, משגשגת. סוכנות הבילוש הפדראלית של ארצות- הברית, ה-FBI, העריכה בתחילת השנה כי ההכנסות של אתרי ההימורים יכפילו עצמן ויותר, ובשנת 99' יסתכמו ב- 651 מיליון דולרים, לעומת 300 מיליון בלבד ב- 98'. על-פי אומדנים אחרים, מחזור העסקים של ההימורים באינטרנט יגיע בתוך שנים אחדות לעשרה מיליארד דולרים.
בשעה שאתרי הימורים בעברית - מבתי קאזינו וירטואלים ועד להימורי ספורט?פועלים בגלוי, והשאלה אם הוראות החוק האוסרות הימורים חלות עליהן טרם זכתה לבירור בפסיקה, נמשך בארצות הברית המאבק נגד הימורים מקוונים ("משפט באינטרנט", 10 בספטמבר 98'. המאמר נמצא ב-law.co.il/articles.htm): בבית הנבחרים ובסנאט מקדמים שוב הצעות חוק שנועדו לאסור הימורי אינטרנט, ובתי משפט נדרשו פעמיים בעת האחרונה לתביעות של מהמרים שהפסידו נגד חברות כרטיסי האשראי, שבאמצעות כרטיסיהן חויבו בתשלום.
סינטייה היינס השתמשה בכרטיס האשראי שלה לצורך הימורים באינטרנט מביתה שבקליפורניה. לאחר שלא כיסתה את הפסדיה, בסך של 70,000 דולר, היא נתבעה בידי הבנק שהנפיק את הכרטיס. בתגובה הגישה היינס תביעה שכנגד כלפי הבנק, ויזה ומאסטרקרד . פרקליטה, איירה רוט'קן הסביר למדור זה, כי התביעה הנגדית נסבה על אי חוקיותן של הלוואות להימורים. אלה נחשבות בקליפורניה מנוגדות לתקנת הציבור בהתעלם מחוקיותה של עסקת ההימורים שנועדו לממן.
בפשרה שהושגה קיבלה היינס את מבוקשה: חובה של סינטייה היינס נמחל לחלוטין, והיא לא נדרשה לשלם סנט אחד. הבנקים שהנפיקו להיינס את כרטיסה נפרעו מקריפטולוגי'ק (cryptologic.com), הסולקת עסקאות אשראי באינטרנט. בנוסף התחייבה ויזה ארה"ב להציב באתר האינטרנט שלה?וכן לפנות אל הבנקים המנפיקים את כרטיסיה כדי שישגרו למחזיקי כרטיס האשראי שלה - הודעה כדלקמן: "הימורים באינטרנט עלולים להיות בלתי חוקיים בתחומי השיפוט שבהם אתה נמצא, לרבות במדינות ארצות-הברית. כרטיסי ויזה יכולים לשמש לעסקאות חוקיות בלבד. כאשר סוחר מקוון מציג את סמל כרטיס האשראי, אין פירושו של דבר שהימורים באינטרנט הם חוקיים בכל סמכויות השיפוט שבתחומן בעל הכרטיס יכול להימצא". הבנק שהנפיק את כרטיס האשראי ותבע את היינס הודיע שלמעשה הוא מחרים עסקאות של הימורים בכרטיסי אשראי. דיווח על התביעה מצוי ב- techfirm.com, אתר האינטרנט של הפרקליט רוט'קן, ותיאור הפשרה פורסם ב- 14 באוקטובר באתרcnet.com.
לעומת היינס, מזלו של ארי ג'וברלירר שפר עליו פחות: הוא תבע את חב' מאסטרקרד הבינלאומית ואחרים לאחר שהפסיד בקאזינו מקוון כ- 25 דולר (נכון, רק הסכום הפעוט הזה שימש עילה לתביעה?). מאסטרקרד התקשרה עם אתר ההימורים בהסכם לעיבוד עסקאות האשראי עם המהמרים. התובע טען כי מעשיה באים בגדר סעיף בחוק הפדראלי האוסר פעילות שיטתית בעלת אופי סחטני, וכן ביקש פסק דין הצהרתי שיורה כי לא ניתן לגבות ממנו את חובו הפעוט. בית המשפט דחה את התביעה על הסף. בכלל זה פטר את התביעה בדבר העדר האפשרות לאכוף את החוב מסיבות פרוצדוראליות, מבלי שדן בה לגופה (Ari Jubelirer v. Mastercard International, Inc., et al., Case No. 99-C-256-S, 1999).
הטענה המשפטית בשני התיקים הללו מעניינית בישראל בגלל סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 הקובע כי חוזה בלתי חוקי הוא בטל, ביחד עם סעיף 227 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 המורה כי "המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו - קנס אלפיים לירות". ימים יגידו אם יהיה מי שינסה להשתמש בישראל בטיעונים שעמדו לימינה של היינס כדי להשתחרר מתשלום חובות בגין הימורים מקוונים באמצעות כרטיסי אשראי.
בתוך כך נמשכים המאמצים בקונגרס האמריקני לאסור את פעולתם של בתי קאזינו וירטואלים: ב- 4 בנובמבר אישרה תת-ועדה של בית הנבחרים הצעת חוק בענין זה של הציר הרפובליקני בוב גודלייט (HR 3125). ביוני השנה אישרה הוועדה המשפטית של הסנאט הצעה מקבילה של הסנאטור ג'ון קייל (S 692). שני אלה, גודלייט וקייל, ניסו לקדם בקונגרס הקודם, ה- 105, איסורים נוקשים נגד הימורים באינטרנט. הסנאט אף אישר את הצעתו של קייל אז ברוב מכריע של 90 נגד 10. עתה, בקונגרס ה- 106 ולאחר שהליכי החקיקה דאז לא הושלמו, חוזרים השניים עם הצעות חדשות ומתונות יותר, כדי להקל על קבלתן. ההצעות אוסרות על ניהול עסקים של הימורים מקוונים (אך בניגוד לקודמותיהן לא מטילות עונשים על המהמרים עצמם). הן קובעות חריגים רבים לאיסור (לדוגמה, תוכניות לוטו מדינתיות יותרו באינטרנט) ומקנות חסינות מסוימת לספקי גישה לאינטרנט המארחים במחשביהם אתרי הימורים. ספקי גישה אלה יהיו חסינים מפני תביעה גם אם יסגרו את אתרי ההימורים והם פטורים מהחובה לפקח על פעילותם, אך יהיה עליהם לסגור אותם בעת שרשויות החוק יורו להם.