ב- 22 ביולי ניתן במדינת ניו-יורק, ארצות-הברית, פסק דין העוסק במישרין בהימורים באינטרנט. עם זאת, נראה שחשיבותו חורגת הרחק מעבר להפעלתם של בתי קאזינו וירטואלים.

פסק הדין

.WIGC") World Interactive Gaming Corp"), הנאשמת 1, התאגדה במדינת דלוור, ארצות-הברית. משרדיה נמצאים בניו-יורק. .GCC") Golden Chips Casino, Inc"), הנאשמת 2, היא חברת בת של WIGC, הנמצאת בבעלותה המלאה. GCC התאגדה באנטיגואה וקיבלה רשיון מהממשלה המקומית להפעלת קאזינו.

GCC פרסמה את הקאזינו הווירטואלי שהיא מפעילה באתר האינטרנט שלה, באינטרנט בכלל ובירחוני הימורים. הפרסום כוון לאזרחי ארצות הברית, וניתן היה לצפות בו גם במדינת בניו-יורק.

בפברואר 1998 נפתחה חקירה בענינן של WIGC ו- GCC, לאחר ש- WIGC החלה להציע למכירה את ניירות הערך שלה באמצעות שיחות טלפון, בניגוד לאיסור הקבוע בחוקי ניירות הערך בארצות-הברית. באופן זה נמכרו מניות בשווי של כ- 1.8 מיליון דולר. ביוני 1998 הורחבה החקירה לאתר האינטרנט של GCC, כאשר נציגי התובע הכללי של מדינת ניו-יורק, החלו להמר באתר.

ההימור בקאזינו הווירטואלי חייב את המשתמש להוריד ולהתקין תוכנה מתאימה במחשבו, לפתוח חשבון בנק באנטיגואה, ולהעביר אליו כסף. במהלך פתיחת החשבון נדרש המשתמש למסור את כתובתו הקבועה. משתמשים שמסרו כתובת במדינות המתירות הימורים, כדוגמת נבדה, הורשו להמר. משתמשים שנקבו בכתובת מגורים במדינה שאינה מתירה הימורים, כדוגמת ניו-יורק, לא הורשו להמר. עם זאת, התוכנה לא בדקה את מיקומו הממשי של המשתמש. לפיכך אדם, שסורבה בקשתו להמר, יכול היה לשוב ולהירשם כתושב של מדינה אחרת ולקבל היתר להמר. אכן, היבט מעניין בפסק הדין הינו השאלה אילו אמצעי סינון סבירים צריך אתר אינטרנט לנקוט כדי למנוע פעילות מצד אזרחי מדינות האוסרות פעילות כזו. מפסק הדין בולטת המסקנה שאין די בהצגת שאלה, שניתן לעוקפה בפשטות על ידי תשובה כוזבת. אולם פסק הדין אינו קובע מה צריך להיעשות

WIGC ו- GCC טענו כי החוקים הפדראליים וחוקי המדינות השונות אינם אוסרים הימורים שמתבצעים בעזרת האינטרנט. לטענתן, הן ניהלו עסק לגיטימי המחזיק ברשיונות המתאימים מממשלת אנטיגואה.

שאלת הסמכות

כדי שלבתי המשפט בניו יורק תהיה סמכות על נתבעים ממדינה אחרת בארצות-הברית, מאנטיגואה או מכל מדינה זרה אחרת, על הנתבעים לעסוק בניו יורק בפעילויות מסחריות המעידות שהם מנסים, באופן מכוון, ליהנות מהזכויות של עשיית עסקים בניו-יורק.

בית המשפט קבע שמרכז עסקיה של WIGC נמצא בניו יורק, עיצוב אתר האינטרנט נעשה על ידי חברה מניו יורק, WIGC ו- GCC יצאו במסע פרסום בכל ארצות-הברית שהגיע גם לתושבי ניו-יורק, עריכת אתר הקאזינו ועדכונו נעשתה ממשרדי WIGC בניו יורק ועוד. לפיכך, הוכרה סמכות בית המשפט על WIGC. בהתחשב בכך שחברה זו התאגדה במדינת דלוור, ארצות-הברית, לא היתה זו תוצאה מרעישה.

אשר לחברה-בת הרשומה באנטיגואה, נקבע כי GCC נמצאת בבעלות מלאה של WIGC, אתר הקאזינו נוהל ממשרדי WIGC, כל העובדים הבכירים של GCC נשכרו על ידי WIGC ,WIGC רכשה את המחשבים-השרתים ששימשו את אתר ההימורים, לא נשמרה הבחנה פיננסית בין חשבונותיהם של שתי החברות ועוד. לפיכך, בית המשפט ראה ב- GCC את האני האחר של alter ego) WIGC) ומתוך כך נפסק כי יש לבית המשפט בניו-יורק סמכות שיפוט גם על GCC.

מקום באינטרנט

בית המשפט קבע שהעובדה כי הימורים באמצעות האינטרנט חוקיים באנטיגואה איננה רלבנטית, שכן די בביצוע ההימור בניו-יורק והעברת המידע אודותיו לאנטיגואה, כדי להוות הימור אסור במדינת ניו-יורק. אין להרשות שמחשב-שרת ישמש כמגן מפני אחריות, בפרט במקרה זה, כאשר פעילותם הבלתי חוקית של המשיבים כוונה במידה רבה למדינת ניו-יורק, פסק השופט. אתר ההימורים יוצר קאזינו ווירטואלי על המחשב של המשתמש. באירוח הקאזינו באתר האינטרנט של החברות, והחלפת מידע בדבר הימורים עם המשתמש, בוצעה הפרה של חקיקה פדרלית.

פסק הדין עסק, איפוא, בשאלת מקום ביצוע העבירה באינטרנט. בית המשפט קבע כי פעילות ההימורים האסורה מתנהלת על גבי מחשב המשתמש - בהתעלם מן העובדה, שהמחשב-השרת שהחזיק את האתר פעל כדין במדינת אנטיגואה. אם ערכאות אחרות תאמצנה פסק דין זה, תיוודע לכך משמעות מרחיקת לכת בשאלת הסיכונים המשפטיים הצפויים לעסקים של מסחר אלקטרוני: העובדה כי העבירה - או מעשה בתחום המשפט האזרחי, כדוגמת התקשרות בחוזה או רכישת טובין - נחשבים כאילו התבצעו על גבי מחשב המשתמש (ה- Terminal) ולא על גבי המחשב-השרת של האתר (ה- Server), פירושה, כי אתרי מסחר אלקטרוני עלולים להיתבע בכל מקום ברחבי תבל, שבו מתגוררים לקוחותיהם. עם זאת, יש להעיר כי פסק הדין ניתן רק בערכאה ראשונה של מדינת ניו-יורק, ובא-כוח הנתבעים מסר לאחרונה, כי בכוונתם לערער עליו.