האינטרנט מחוללת מהפכה בתפיסות משפטיות מושרשות היטב. אולם אין תחום שבו הדרמה סוערת יותר מאשר הקנין הרוחני וזכויות היוצרים. ספקי התכנים (באופן מובהק, חברות התקליטים) נאבקים בעצם הימים הללו בסיכון הנשקף לעסקיהם כתוצאה מן העובדה שבאינטרנט יכול כל אחד להעתיק כל יצירה ולהציב אותה במקום שבו יכולים מיליונים להעתיקה ולהפיצה הלאה - והכל, בקלות, במהירות, בזול ובלא להותיר עקבות של ממש.
הסתעפות אחת של המאבק על זכויות היוצרים באינטרנט, הנסתרת לרוב מעיניהם של מי שאינם אנשי מחשבים, היא יצרית במיוחד: יותר ויותר חברות רותמות את תפיסת הקוד הפתוח בתוכנות-מחשב למאבק בהגמוניה של מייקרוסופט בשוק התכנות בכלל, ובאינטרנט בפרט. תכנות קוד פתוח הן תוכנות המופצות תחת רשיון מיוחד, המתיר לכל אחד לשנותן, להתאימן ולעצבן לצרכיו ולהפיצן הלאה. לצורך כל כוללת התוכנה גם את קוד המקור ששימש ביצירתה. זוהי טכניקת פיתוח מרתקת, שבה האקרים (מומחי מחשב) מכל העולם, רותמים את כישוריהם ליצירת תוכנה חופשית, שהשימוש בה אינו עולה דבר. כך נוצרה מערכת ההפעלה מרובת-המשתמשים לינוקס; כך נוצרה תוכנת ההפעלה הנפוצה ביותר ממחצית השרתים באינטרנט, אפאצ'י; וכך הולכת ומתגבשת זה כשנה הגירסה החדשה של דפדפן האינטרנט הפופולארי, נטסקייפ נביגטור 5. ענקי התוכנה יבמ, נטסקייפ, אורקל ואינפורמיקס הכריזו כולן אשתקד על מוצרים המשתמשים בתוכנות קוד חופשי או על פיתוח גרסאות לינוקס לתוכנות עיקריות שלהן (כדוגמת בסיסי נתונים). ככל שמערכות הפעלה של קוד פתוח תהיינה נפוצות יותר, כך תקטן ההגמוניה של מערכת חלונות מתוצרת מייקרוסופט.
האתרים, המפיצים את בשורת הקוד החופשי, כדוגמת www.gnu.org או "http://www.opensource.org">">http://www.opensource.org, נושאים גוון אידאולוגי חריף. הנה כך אומר המבוא לרשיון החופשי המוצע על ידי GNU: "הרשיונות למרבית תוכנות המחשב מיועדים לשלול את חירותך להתחלק בהן ולשנותן". פרופ' לארי לסינג, מומחה בעל שם עולמי בתחום דיני המחשבים, כתב מאמר הנושא את הכותרת "מזכר ללוויתן" ובו הוא טוען כי אם הקוד של תוכנות האינטרנט ישאר פתוח, לא יוכלו חברות הענק לשלוט בו: "תוכנות קוד חופשי הן כמו חוק חופש המידע עבור האינטרנט, אלא שחוק זה יעבוד", כתב לסינג ב- 5 במרץ השנה ( the Leviathan, Memo to). הנה כי כן, קו ישר אחד עובד מקוד פתוח וזכויות יוצרים לזכויות חוקתיות של ממש.
הקונספט של קוד פתוח מבוסס על עקרון משפטי שזכה לשם copyleft, כניגוד מכוון לזכויות היוצרים, ה- copyright. תוכנות הקוד הפתוח כוללות רשיון אחיד, שתנאיו החריגים מעוגנים בעובדה שבעל הזכויות המקורי שומר על זכות היוצרים שלו, ועם זאת בוחר במודע להתפרק מהזכויות הבלעדיות שהקנין הרוחני מקנה ברגיל לבעליו: כך, הרשיון הציבורי הכללי של GNU, המתלווה לרבות מן התכנות, מתיר להעתיק ולהפיץ עותקים של התוכנה וקוד המקור שלה, לדרוש תשלום עבור מסירת עותק מהתוכנה, לשנות את התוכנה או כל חלק ממנה ולהפיצה. במקביל הוא מחייב לכלול את קוד המקור ביחד עם התוכנה, או להציעו למקבל התוכנה ולכלול את תנאי הרשיון בתוכנה המופצת (וממילא להתיר בכך למקבלה לבצע בתוכנה את אותן פעולות שהמפיץ רשאי לבצע). הרשיון גם אוסר להגן על התוכנה בפטנט.
הדים ל- copyleft מצאו את דרכם לדו"ח משנת 96' בדבר היערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע. הפרק המשפטי בדו"ח זה טוען כי "ההיקף הנרחב של הזכות האקסקלוסיבית של בעל זכות היוצרים ליתן רשיונות לעשיית עותקים של יצירתו בדין הנוהג, מתבסס על ראיית עולם טכנולוגית שפג תוקפה והוא מחוסר בסיס לאכיפה אפקטיבית... יש להמנע ממתן מונופול על כל שימוש במידע, יש לשקול הקלה (ולא הקשחה, כפי שלעתים שומעים מנציגים של בעלי זכויות) של זכות זו". בניגוד מוחלט לגישה זו, ארצות הברית (במסגרת ה- Digital Millennium Copyright Act מאוקטובר 98') ואוסטרליה, במסגרת הרפורמה שהיא מתכננת לערוך בדיני זכויות היוצרים שלה, הקשיחו - ולא הקלו - האת ההגנה על בעלי הזכויות. מדינות אלה הבינו שאוטוסטרדת המידע לא תנוע בלי תוכן, והתוכן שבה עלול להיות חסר אם לא תוצע הגנה נאותה לזכויות שבו. ה- copyleft לא צלח איפוא את מכשול החקיקה בעולם.
ועם זאת, חסידי ההקלה בזכויות היוצרים ותומכי הקוד הפתוח מחזירים מלחמה שערה: לא מכבר הוארכה תקופת הפקיעה של זכויות היוצרים בארצות הברית ל- 75 שנה לאחר מות היוצר. פרופ' לסינג הגיש תביעה בשמו של אתר אינטרנט, המפרסם יצירות ספרותיות שהזכויות בהן פקעו, PRESS ELDRITCH http://eldred.ne.mediaone.net - ובה הוא טוען לאי-חוקיות של הארכת תקופת הפקיעה (Eldred v. Reno ב- http://cyber.law.harvard.edu/eldredvreno/index-main.htm).