בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוכרע ביום רביעי בשבוע שעבר (1.7.98) בהסכמה המאבק הראשון בישראל על זכויות בשמות מתחם (domain names) (ת.א. 615/98 בש"א 6529/96). במסגרת ההסכמה, שקיבלה תוקף של פסק-דין, התחייבה יאהו ישראל לחדול בתוך 24 שעות מהשימוש בשם "יאהו", להעביר את מלוא הזכויות בשם המתחם ובבקשות לרישום סימני מסחר שהגישה לחב' יאהו העולמית, ולשלם הוצאות משפט בסך של 5,000 דולר ארה"ב. עד לתשלום תעוכב יציאתו מן הארץ של מנהל יאהו ישראל. זוהי, אפוא, פשרה מרחיקת לכת. היא הושגה באולם השופט אפרים שלו עוד בטרם החל להתקיים דיון פורמלי בתיק. כמה אמירות ושאלות מנוסחות היטב של בית המשפט לא השאירו מקום לספק מהי דעתו בדבר ההכרעה הראויה, ושיגרו את מנהל יאהו ישראל להרהר שנית בתוצאות הצפויות של מאבקו.

Yahoo! Inc., חברה רשומה בקליפורניה, ארצות-הברית, מנהלת את מנוע החיפוש המפורסם באינטרנט (http://www.yahoo.com), הזוכה לעשרות מיליוני בקשות מדי יום. בפברואר 1995 רכשה את שם המתחם yahoo.com. בדצמבר 1995 נרשם לעומת זאת שם המתחם yahoo.co.il על-ידי הנתבעים, או מטעמם. יאהו ישראל טענה כי במשך כשנתיים ומחצה הפעילה אתר אינטרנט בכתובת זאת, ובמסגרתו שיווקה את שירותיה כמקימת אתרי אינטרנט. במהלך 97' אף פנתה החברה לרשם סימני המסחר בבקשה לרשום סימן מסחר "יאהו-ישראל" על שמה. בספטמבר אשתקד איתרה יאהו העולמית לראשונה את החברה הישראלית, ופנתה אליה בדרישה לחדול מהשימוש בשם המתחם. כאשר הדברים לא הסתייעו, עתרה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות בא כוחה עו"ד איתן שאולסקי בדרישה למתן צו מניעה נגד החברה הישראלית, בעלי מניותיה ומנהלה. תגובת יאהו ישראל הוגשה באמצעות באי כוחה, עוה"ד יונתן אגמון וערן סורוקר. אלה, בתמצית, טענות הצדדים -

Yahoo! האמריקנית טענה לפגיעה בשם מתחם; יאהו הישראלית השיבה שאין הדין מכיר בעוולה כזו.

יאהו העולמית טענה למוניטין בינלאומיים: היא משתמשת בשם זה עוד מיוני 1994, רשמה ברחבי העולם סימני מסחר מתאימים ורשמה גם שם מתחם זהה. יאהו ישראל השיבה כי לא זו בלבד שהחברה האמריקנית אינה מנהלת עסקים בישראל, אלא שבמועד שנרשם שם המתחם yahoo.co.il, מנוע החיפוש Yahoo! עוד לא היתה מוכר בארץ ולכן לא נהנה מן המוניטין שהם נחלתו כיום.

לא זאת בלבד, החברה הישראלית טרחה ומצאה עוד עשרות אתרים העושים שימוש בשם yahoo ואינם קשורים כלל למנוע החיפוש המפורסם. מכאן ביקשה להסיק כי אין לתובעת-המבקשת זכויות ייחודיות בשם.

יאהו טענה לפגיעה בסימני מסחר - יאהו ישראל השיבה כי אין לה סימני מסחר כלשהם הרשומים בישראל, אלא לכל היותר בקשות לרישומם של סימנים כאלה.

יאהו העולמית טענה כי הגולשים ברשת עלולים לסבור בטעות ש- yahoo.co.il קשורה למנוע החיפוש המפורסם וכי זו בדיוק הסיבה לשם שבחרה לעצמה החברה הישראלית ולשם המתחם שרכשה. יאהו ישראל השיבה כי לא ניתן לטעות בין השניים שכן העיצוב הגרפי אחר לגמרי ויאהו העולמית אינה עוסקת בהקמת אתרי אינטרנט (אבל במהלך הדיון התברר כי בהתנגדות לבקשות Yahoo! לרישום סימני מסחר בארץ טענה החברה הישראלית ההפך הגמור - דהיינו, שעלולה להיווצר טעות בין השתיים?).

יאהו ישראל טענה בפתח תגובתה לשיהוי: במשך שנתיים וחצי הפעילה את אתר האינטרנט www.yahoo.co.il עד ש- Yahoo! טרחה לעתור לצו מניעה נגדה. עוד הוסיפה ואמרה כי בחרה את שמה בתום לב, וכי "יאהו" היא מילה בעלת פירוש המופיעה במילון. זהו שמו של שבט גמדים רעי-לב מספרו של יונתן סוויפט, "מסעות גוליבר"?

הכרעת התיק בפשרה חסכה אמנם את הצורך בדיון משפטי, אבל הותירה בלא מענה שאלות מרתקות, שיכולות היו להגיע לידי דיון:

המוניטין הבינלאומיים בעידן האינטרנט הם ענין כה מובן מאליו, עד שאנו נוטים לשכוח שעד לפני שנים לא-רבות לא הכירו בתי המשפט בישראל במוניטין כזה, כאשר נדון בהקשרים דומים (לדוגמה, במסגרת העוולה של גניבת עין). האם חברה שאינה מנהלת פעילות מסחרית בישראל, כדוגמת יאהו העולמית, נהנית ממוניטין כאן רק מפני שניתן להגיע לאתר האינטרנט שלה ממחשבים בארץ (התשובה המתבקשת היא לכאורה חיובית, אבל מהו קו הגבול שעד אליו ימתח בית המשפט את העיקרון: האם לדוגמה יוותר על הדרישה להיתר המצאה מחוץ לתחום בתביעה נגד חברת-חוץ, רק מפני שאתר האינטרנט שלה נגיש מישראל?).
כיצד יוכח מוניטין בינלאומיים באינטרנט? נראה לכאורה כי מספר הבקשות המתקבלות באתר הוא המדד העיקרי למוניטין מסוג זה.

מהי בעצם עילת התביעה של חברה בנסיבות דומות? נראה כי העילה היחידה ההולמת בדיוק את נסיבות המקרה הינה "עילת הסל" של התעשרות שלא כדין. כל עוד לא רשם הטוען לזכויות בשם המתחם סימן מסחר זהה, אין הוא יכול לסמוך על הוראות פקודת סימני המסחר בבואו לדרוש הגנה.

כיצד יש להתייחס לתחרות בין שם מתחם גנרי מהדרגה העליונה (gTLD - generic Top Level Domain Name), כדוגמת yahoo.com לבין שמות מתחם הכוללים סיומות המעידות על מדינת הרישום (כדוגמת הסיומת co.il). האם יש עדיפות לרישום האחד על פני משנהו?

מקומה של דרישת תום הלב בתחרות בין שמות מתחם.

כל העניינים הללו, ורבים אחרים, לא לובנו עדין. אולם ככל שיש בדיון אחד, בלתי פורמלי, כדי להעיד על נטיית הלב של בתי המשפט בישראל - חברות בעלות מוניטין באינטרנט יהנו מהגנה כלפי צדדים שלישיים הנוטלים לעצמם שמות מתחם מטעים, אפילו אינן מנהלות במישרין עסקים בישראל.