HTML היא השפה שבה מעוצבים ונכתבים עמודי ה- Web. השפה כוללת הוראות, שתוכנת העיון באינטרנט, הדפדפן, מפענחת ומציגה על מסך המחשב. ה- HTML מאפשרת, לדוגמה, להדגיש ולהגדיל כותרות, לקבוע את הצבע של הטקסט או רקע הדף, למקם תמונות ולקשר בין דפים באתר אחד או בין אתר למשנהו. השפה כוללת גם תגים נסתרים, שתוכנם אינו מוצג בגלוי לגולש. אחד מהם הוא התג META, הכולל מידע כל האתר. מנועי החיפוש באינטרנט משתמשים במידע שבתג זה כדי לקטלג את העמוד לפי מילות מפתח. כאשר יתבצע חיפוש אחר המלים הללו, יציג מנוע החיפוש את האתר בתוך תוצאות החיפוש. הנה דוגמה לתג כזה:

<"meta name="keywords" content="Globes internet law Haim Ravia>

לפני כשבועיים דיווחנו במדור על תביעה, שהגישה הפירמה הניו-יורקית אופדל ולארסן. הפירמה, שהתמחותה בקניין רוחני, הגנה על שמה באמצעות רישומו כסימן מסחר והיא דורשת למנוע את השימוש בו בתגי META של אתרים שונים. אתרים אלה כללו את המלים אופדל ולארסן בדפיהם, כדי שהחיפוש אחר הפירמה הידועה יפנה את תשומת הלב גם אליהם.

עו"ד יונתן אגמון, שחזר בימים אלה לישראל לאחר שהות ממושכת בארצות-הברית כיועץ משפטי ל- Software Publishers Association, מדווח כי לאחרונה ניתנה החלטה תקדימית על ידי בית משפט פדארלי בקליפורניה שאסרה את השימוש בסימן המסחר "פלייבוי" בתגי ה- META של אתר פורנוגרפי. האתר www.playmatelive.com עושה שימוש בסימן מסחר נוסף של פלייבוי - Playmate, וזאת בתוך שם המתחם המשמש אותו. בכך ביקש להיבנות מן המוניטין של ענק-הסקס, פלייבוי: חיפוש אחר האתר של הירחון הנודע, היה מעלה על מסך המחשב גם את שמו של האתר הנתבע.

צו המניעה הזמני ניתן נגד חב' Calvin Designer המפעילה את האתר. בית המשפט מצא שפלייבוי אנטרטיינמנט הוכיחה את היסודות הדרושים למתן סעד זמני. הוא קבע שיש סיכוי טוב שפלייבוי תצליח בתביעה בגין הפרת סימן מסחר רשום, תחרות בלתי הוגנת, ציון כוזב של מקור ומצגי-שווא כתוצאה מן השימוש בסימני המסחר בתגי META ובשם המתחם של האתר.

זוהי החלטה ראשונה מסוגה, המגינה על בעלי סימן מסחר מהשימוש בקניינם בתוך קוד HTML נסתר. עו"ד אגמון מציין כי היא תהווה מבוא לתביעת אופדל ולארסון. בריאיון ל - !Law Journal Extra הבטיח בא כוחה של פלייבוי כי החברה תמשיך לעקוב אחר השימוש בסימני המסחר שלה בקוד ה- HTML של אתרים, המבקשים להבנות מן המוניטין שיצרה לעצמה.

פלייבוי מעשיר בעקביות את הפסיקה בנושא ההבטים המשפטיים של השימוש ברשתות מחשבים. זוהי לפחות החלטה שלישית בעלת ענין רב, הניתנת בתביעה שפלייבוי יזם. אלה שתי ההחלטות הקודמות:

Playboy v. Frena: החלטה מדצמבר 1993 הטילה אחריות על ג'ורג' פרינה, מפעיל BBS בגין הפרת זכויות יוצרים - וזאת גם אם לא היה מודע להפרה, שכן משתמשי השירות המקוון הם שהטעינו אל מחשבו את היצירות המפרות (במקרה זה, 170 תמונות אירוטיות שפורסמו במגזין). בית המשפט קבע, בין השאר, שפרינה, הנתבע, הפר את זכותו הבלעדית של פלייבוי להפיץ את התמונות, ולהציגן בפומבי. פרט לכך נמצא שהנתבע הפר את סימני המסחר של פלייבוי וביצע עוולה של תחרות בלתי-הוגנת.

להחלטה מעין זו עלולות להיות, כמובן, השלכות מרחיקות לכת על אחריותם של ספקי הגישה לאינטרנט, המחזיקים במחשביהם את האתרים השונים. בתחילת 1994 סיימו הצדדים את הסכסוך בפשרה.

Playboy Enterprises Inc. נגד Chucklebery Publishing Inc. בתחילת 96' גילה פלייבוי שהנתבעים הציבו אתר אינטרנט באיטליה, palymen.it, שבאמצעותו ניתן לראות את המגזין Playmen, לרבות תמונות המופיעות בו ומודעות שהעיתון פירסם, ואף ניתן להזמין באתר מוצרים ש- Playmen משווק. המגזין טען שהנתבעים מפרים צו מניעה שניתן בתחילת שנות השמונים ואשר אסר עליהם לפרסם, להפיץ, לשווק ולמכור בארצות הברית מגזין אירוטי באנגלית בשם Playmen.

בית המשפט קיבל את הטענה. הוא קבע שצו המניעה, אשר חל כזכור על תחומי ארצות-הברית בלבד, הופר על ידי ניהולו של אתר שנמצא פיסית על גבי מחשב במרחק של אלפי קילומטרים משם, באיטליה, רק מפני שניתן לצפות בו מבעד למחשבים בארה"ב: זוהי החלטה מרחיקת לכת בכל הנוגע לסמכות השיפוט בענינים הנוגעים לאינטרנט.