שמות מיתחם (domain names) הם כתובות באינטרנט. במיטבם, שמות המתחם זהים לגמרי לעסק שאליו הם מוליכים (לדוגמה, http://www.microsoft.com), או שהם מתמצתים את מהותו (http://www.cars.com). המחלוקות סביב הקצאת השמות ברשת, הולכות ומתרבות. מחלוקות אלה הן תולדה של העובדה ששם המתחם יכול לזהות רק כתובת אינטרנט אחת. לדוגמה, אם חברת המחשבים Apple רשמה את שמה כ- name domain, כי אז חברת התקליטים Apple תצטרך להסתפק ב- domain אחר.

שמות המתחם הן התחליף האנושי לכתובות, ש"מבינים" המחשבים המחוברים לרשת. כתובות אלה נקראות IP (Internet Protocol) Address, והן מורכבות מספרות בלבד. לדוגמה, כתובת הדואר האלקטרוני של הח"מ הינה ravia@194.90.1.6. למטרות נוחות, בני-אדם משתמשים בשמות מתחם. אותה כתובת דואר אלקטרוני תופיע מעתה כך: ravia@law.co.il.

יש שלוש דרגות לשמות המתחם: הדרגה העליונה כוללת את הסיומות - לדוגמה ,net, edu com וכן שמותיהן של ארצות כגון il (ישראל) de (גרמניה) au (אוסטרליה) וכיו"ב. האפשרויות בדרגה העליונה ספורות ומצומצמות. הדרגה השניה כוללת את השמות שניתן להזמין תחת הדרגה העליונה, לדוגמה - yahoo.com או music.co.il. זוהי הרמה החשובה ביותר והמחלוקות שהתגלעו עד עתה נוגעות בעיקר לה. הן נבעו ממדיניות הגוף האחראי לרישום שמות המתחם, nsi, לרשום את השמות עלח בסיס של "ראשון בא ראשון נרשם" בלא לתהות על זכותו הקנינית של המבקש (מדיניות nsi נמצאת בכתובת - ftp://rs.internic.net/policy/internic). הדרגה השלישית מזהה את שם המחשב בתוך האירגון. לדוגמה, השם haim.law.co.il מתייחס למחשב המכונה haim באירגון law.

ב- 22 בינואר שנה זו התייחסנו במדור לסוגיה, אגב סקירת האתר What's in a Name - Domaion Names and Trademarks. מאמר שפירסם לאחרונה המשפטן דיוויד לאונדי ב- Jhon Marshal Journal of Information and Law, מחזיר אותנו לנושא. המאמר מתאר כמה מחלוקות אפשריות:

המחלוקת הקלאסית - רישום שם מתחם בדרגה השניה, הזהה לסימן מסחר מפורסם. לרוב נעשה הדבר במגמה למכור את השם לימים ולהרוויח כסף רב. לדוגמה? רישום השם panavision.com על ידי מי שאינו בעל זכויות בסימן המסחר הזה. בתחכום רב שימש האתר להצגת תמונות מ- Pana שבמדינת אילינוי... לימים התברר כי השימוש לא סייע לבעליו ובית משפט בארצות הברית הורה כי יש בכך החלשה אסורה של סימן המסחר הרשום (http://www.Loundy.com/CASES/Panavision_v_Toeppen.html ).

שמות מתחם הדומים לשמות מסחריים אולם אינם זהים להם. חברת מחשבים קטנה בטקסס רשמה את ה- domain הבא: Micros0ft. תקין? לא לגמרי. האות O האחרונה במילה הוחלפה בספרה אפס. נחשו מה חושבת חב' המחשבים הקטנה על חב' התוכנה הגדולה בעולם... NSI הקפיאה את השם ולאחר מכן מחקה אותו כליל.

שמות מתחם בדרגה השלישית הזהים לסימני מסחר. כאמור, שם מתחם בדרגה השלישית הוא שמו של מחשב מסוים בתוך אירגון. לאונדי מספר כי מי מעמיתיו בעבר, חובב מכוניות ידוע, זיהה את מחשבו על ידי הכתובת Honda .honda.purdue.edu, אין צורך לומר, הוא סימן מסחר רשום.

בנוסף לשמות מתחם, סימני מסחר יכולים להופיע בכתובות אינטרנט נוספות. למשל, בכתובת דואר אלקטרוני: sony@domain.co.il.

ככל ששמות המתחם זהים לסימני מסחר רשומים, ניתן לחפש מענה להתנגשות הנוצרת בדיני סימני המסחר. לאונדי במאמרו בוחן את התשובות האפשריות בדין האמריקני. הוא מתמקד בסעיף 1114 לפרק החמישה-עשר בקוד המסחרי האחיד, החל שם, ובהוראות החוק המדינתי והפדראלי האוסרות החלשה או דלול (Dillution) של סימני מסחר. מסקנתו היא כי הוראות הדין, ביחד עם התחייבויות חוזיות שיקבל על עצמו כל הרושם סימן מסחר, יכולים לספק דרכי התמודדות עם מחלוקות רבות שהסוגיה מעוררת. הוא מציין, עם זאת, את הצורך בכלים שיאפשרו התמודדות עם פגיעה בסימני מסחר המתרחשת מחוץ לתחומי ארה"ב (בעיית גבולות השיפוט באינטרנט).

בישראל, יש לבחון את הוראות פקודת סימני מסחר (נוסח חדש), תשל"ב-1972. סעיף 46 לפקודה מקנה לבעל הסימן שימוש ייחודי בסימן ביחס לטובין שלגביהם נרשם. הסיווגים השונים מופיעים בתקנות שמכוח הפקודה. היות ובדין הישראלי לא קיימת הוראה מקבילה לזו האוסרת דילול של סימן מסחר, כי אז אם פלוני רשום כבעל הסימן XYZ בסיווג מסויים (חינוך), רשאי צד שלישי להשתמש בסימן לצורך שם מתחם לאתר שענינו אחר לחלוטין (חומרים כימיים). פתרונם של בעלי סימנים ידועים, כדוגמת מייקרוסופט ואחרים, יהיה בעיקר בדיני עשיית עושר ולא במשפט ובנסיבות מסוימות גם בעוולה הנזיקית של גניבת עין.

אבל הנה תופעה חדשה, שניתקלתי בה באקראי - שמות מתחם הדומים עד כדי להטעות לשמות מתחם ידועים: חנות הספרים הידועה באינטרנט (ואחד מעשרת האתרים המומלצים ברשת כולה) הינה amazon.com. הקלד בטעות http://www.amzon.com והתוצאה? על מסך המחשב הופיעה הודעה המבהירה ששם מתחם זה, amzon, מוצע למכירה... אלמלא החנות הווירטואלית הידועה, לא היה לו ערך כלשהו. דוגמה זו מבהירה, כי שמות המתחם הפכו להיות קטגוריה חדשה בענף של קנין רוחני. amzon ראויה בבירור להגנה מפני המתחרה-המחקה, בלא קשר לשאלה אם רשמה סימן מסחר להגנת שמה אם לאו.

שם מתחם אינו נדרש לשאת אופי מבחין, ובניגוד לדרישת סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר הוא יכול להיות מורכב ממלים יום-יומיות - כדוגמת law, music, או cars וכדומה. היקף ההגנה על שמות המתחם עוד טעון ליבון ובירור. בישראל טרם גובש חוק המתייחס במישרין לשמות המתחם, ודומה שמוטב כך: עוד לא הגיע מקרה אחד להתברר בפני בתי המשפט כאן, והסוגיה במלוא מורכבותה טרם התבררה בחיי המעשה אלא, עד כה, בעיונים אקדמאים בלבד.