צו חסימת אתרים? מחליפים כתובת. אז מבקשים צו חדש. אז יחליפו שוב כתובת. אז יבקשו צו חדש. ועדיין הכותרת קצרה מהאבסורד

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ממשיכה באכיפה נמרצת של הוראות חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017  - אופס, נתקלת במגבלות צפויות פחות וצפויות יותר: לאחר שב- 28.6.2018 התקבל צו נגד SexForum.co.il עבר האתר לפעול בכתובת SexForum1.com מה שחייב את המחלקה לפנות שוב לבית המשפט ולקבל צו מתוקן להגבלת גישה נגד האתר בכתובתו החדשה.

כמובן, האתר יכול להחליף את הכתובת פעם שלישית, ואחריה רביעית ואז חמיש... אוקי, קלטתם את הרעיון. זה מעורר את השאלה האם במקום מרדף בלתי פוסק אחרי אתרי זנות באמצעים מנהליים כדוגמת חוק המניעה לא עדיף לחקור, לזהות את מפעיליהם ולהעמיד אותם לדין פלילי. עזבו, ברור שעדיף, אבל הנה משהו על הפוליטיקה של האכיפה: את האמצעים מכוח חוק הסמכויות יכולה מחלקת הסייבר להפעיל בעזרה מינמלית של המשטרה. חקירה פלילית מחייבת כבר פעולה מערכתית של המשטרה, תוך הקדשת זמן, כוח אדם ומשאבים.

ואם יש משהו ש-law.co.il יודע על משטרת ישראל עוד מהימים שהיה כתב פלילי בגלי צה"ל (סוף שנות ה- 70 של המאה הקודמת, עד כדי כך אנחנו עתיקים) הוא שמחלקות המוסר במשטרה (עוד קוראים להן כך?) הן מקום דל משאבים עם כוח אדם, well, בואו נגיד שהבלשים הכי שפיצים לא מגיעים תמיד לשם. אז כדי לחדד את השאלה צריך לשאול אם רדיפה סיזיפית אחרי אתרים מגונים שמפרסמים זנות היא השימוש הטוב ביותר במשאבי מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה.

מקור העובדות בהודעה לעתונות של משרד המשפטים - "כזכור, האתר www.sexforum.co.il היה בעבר חלק בלתי נפרד מפורטל צריכת הזנות "סקס אדיר", ועמד לאחרונה במרכז ביקורת ציבורית, עת נחשפו דיווחי לקוחות מתוך האתר בדף פייסבוק בשם "When he pays" אשר פרסם ציטוטים מתוך חוות הדעת שהעלו צרכני הזנות. חוות הדעת הכלולות בפורום כוללות התייחסות מחפיצה ומבזה לנשים בזנות תוך התייחסות להופעתן החיצונית, לרמת השירותיות שלהן בתחום הזנות, ל"שמחת החיים" שהן הפגינו תוך כדי מעשה הזנות, לרמת השחיקה שלהן מה"עבודה". כן נכללו בפורום תיאורים אנטומיים של איבריהן המוצנעים של הנשים בזנות".