אושרו בקריאה ראשונה שינויים מקיפים למאבק בהפרת זכויות יוצרים ברשת

אולי יעניין אותך גם

מליאת הכנסת אישרה אתמול (6.11) בקריאה ראשונה את הצעת החוק הממשלתית [מ/1164] לתיקון חוק זכות יוצרים [הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ח-2017]. הצעת החוק עברה ברוב של 40 חברי כנסת, מול 22 מתנגדים (נמנע 1).

הצעת החוק נועדה לתת מענה לקשיי האכיפה עמם מתמודדים בעלי זכויות יוצרים ביחס להפרת זכויותיהם ברשת האינטרנט, בצל הטכנולוגיות החדשות (שהן כשלעצמן רצויות לפי ההצעה). הצעת החוק מדגישה, בדברי ההסבר, כי היא נועדה לתת מענה לקשיי האכיפה ביחס להפרות מסחריות ברשת וכי היא אינה עוסקת באכיפה נגד משתמשי קצה.

ההצעה מציינת כי את הפגיעה בבעלי זכויות היוצרים לאור הנגישות לתכנים מוגנים ברשת, המתאפיינת גם בהפרת זכויות בהיקף נרחב, יש לאזן מול חופש הביטוי והזרימה החופשית של המידע, וכי צעירים רבים, ילדים ובני נוער אינם מודעים להפרה אפשרית של זכויות יוצרים (כאשר ההצעה מציינת כי המקרים המתאימים יחסו תחת הגנות השימושים המותרים הקבועים בחוק, כמו הגנת השימוש ההוגן). הצעת החוק כוללת תיקונים ביחס לארבעה נושאים מרכזיים -

א. הרחבת האיסור בדבר הפרה עקיפה של זכויות יוצרים (המעוגן בסעיף 48 לחוק), והתאמתו לעולם הווירטואלי - כך שעשיית פעולה לגבי יצירה שהועמדה לרשות הציבור, בלא רשות בעל זכות היוצרים, תיחשב להפרה עקיפה. לפי ההצעה, התיקון נדרש משום שלעיתים לא ניתן לתבוע את מי שהעמיד את היצירות לרשות הציבור, אך יש צורך בהפסקת הנזק הנגרם לבעל זכות היוצרים בשל המשך הפעילות המסחרית ביחס ליצירות שהועמדו לרשות הציבור בדרך של הפרה.

לפי ההסדר החדש, מי שעשה פעולה לגבי יצירה שהועמדה לרשות הציבור תוך כדי הפרת זכות יוצרים, כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה קלה או נוחה יותר לאותה יצירה, או באופן שמרחיב את האפשרות של גישת הציבור לאותה יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה לרשות הציבור מלכתחילה תוך הפרת זכות יוצרים. פעולה זו תהווה הפרה אם היא נעשתה על דרך עיסוק ובמטרה להפיק רווח מעשיית הפעולה. דוגמה לפעולה כזו היא הפניה לאתר אחר שבו הועמדה יצירה לרשות הציבור שלא כדין, למשל באמצעות קישור או התקנה של תוכנת מחשב (קודי, פופקורן) המיועדת להזרמת תכנים אלה.

ב. הסדרת מתן צו של הגבלת גישה לאתר - הצעת החוק מדגישה כי לעיתים הרשת מאפשרת לפעול בעילום שם וכי לעיתים לא ניתן לאתר את האחראי העיקרי להפרה. לפיכך, הצעת החוק מוסיפה אפשרות לפעולה מול גורמי הביניים שבאפשרותם לחסום את הגישה לאתרי אינטרנט שמצוי בהם תוכן מפר.

במטרה לתת סעד יעיל לבעל זכויות שזכויותיו נפגעו, מעגנת ההצעה הליך לקבלת צו מניעה לצורך הגבלת גישה לאתר אינטרנט אשר עיקר התוכן שבו הוא תוכן שפרסומו, שידורו, או העמדתו לרשות הציבור מהווים הפרה ישירה של זכות יוצרים או שפעולה בו מהווה הפרה עקיפה של זכות יוצרים. ההצעה כוללת רשימה של שיקולים שעל ביהמ"ש (המחוזי) לשקול בבואו לדון בבקשה לקבלת צו וכן היא מסדירה את התנאים שבהם יינתן הצו.

ג. יצירת הסדר לחשיפת זהותם של מפרי זכויות יוצרים אנונימיים - ההסדר מאפשר לאדם לפנות לבית משפט מחוזי, בבקשה שיורה לאדם מסוים למסור לביהמ"ש פרטי מידע לגבי אדם אחר שנתן פומבי, ובכלל זה שידר או העמיד לרשות הציבור, ברשת תקשורת אלקטרונית, באופן אנונימי, תוכן שפרסומו מהווה כלפי המבקש הפרה של זכות יוצרים (ישירה / עקיפה / זכות מוסרית).

ד. התאמת החלק הפלילי של החוק לעידן הדיגיטלי - הצעת החוק מציינת כי הואיל ואין הצדקה להבחין בין הפרת זכויות יוצרים המתבצעת בעולם הפיזי, לבין הפרת זכויות יוצרים המתבצעת בעולם הדיגיטלי, מוצע לקבוע איסור פלילי גם על פעולות אלה (כגון במקרה של הפרת זכות ההעמדה לרשות הציבור וכן הפרה של זכות השידור). האחריות הפלילית תקום רק אם הפעולה נעשתה על דרך עיסוק ובמטרה להפיק רווח מאיסור זה.

כעת, תעבור הצעת החוק להמשך דיון בוועדת הכלכלה.