העליון הופך המחוזי: 'שידור חי באינטרנט מוגן'

אולי יעניין אותך גם

בית המשפט העליון (השופטים ריבלין, מלצר והנדל) קיבל היום בחלקו את ערעור ליגת הכדורגל האנגלית (ה- Premier League) וקבע כי מפעיל אתר האינטרנט "livefooty" הפר את זכויות היוצרים של הליגה האנגלית וכי הגנת השימוש ההוגן אינה מתקיימת. בכך, הפך ביהמ"ש העליון את החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א משנת 2009. עם זאת, קבע ביהמ"ש כי בהיעדר הסדר חקיקתי מתאים, לא ניתן בשלב זה להורות על חשיפת פרטיו של המשיב האנונימי. ההוצאות שנפסקו לזכות המשיב בבית המשפט המחוזי, בוטלו {ע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limited נ' פלוני ואח'}.

בשנת 2009 קבעה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן (מחוזי ת"א), בהחלטה תקדימית, כי העברה סימולטנית באינטרנט של שידור חי מאירוע ספורט, בתבנית Streaming, היא שימוש הוגן מותר {בש"א 11646/08 א 1636/08 The Football Association Premier League Ltd נ' פלוני ואח'}. בהחלטתה, דחתה השופטת אגמון-גונן את בקשת הליגה האנגלית לחשוף את זהותו של מפעיל האתר "livefooty", המציג ברשת האינטרנט אירועי ספורט בשידור חי, בלא תשלום, בתבנית Streaming, לרבות משחקים מליגת הכדורגל המקצוענית באנגליה. חשיפת זהותו של בעל האתר נתבקשה על-מנת שהליגה תוכל לדרוש ממנו להפסיק להעביר את המשחקים בדרך זו ולהגיש נגדו תביעה.

השופטת אגמון-גונן קבעה כי שידור חי של אירוע ספורט באופן הנ"ל אינו מפר את זכויות השידור הטלוויזיוניות ואף אם היה מדובר בהפרת זכויות יוצרים, הרי שלבעל האתר עומדת הגנת "השימוש ההוגן" ובלבד שהשימוש באתר אינו מסחרי. לפיכך, נדחתה הבקשה להורות לנטוויז'ן ונענע לחשוף את זהותו של בעל האתר (המשיב 1, שכונה פלוני ושהתייצב בהליך באופן אנונימי, באמצעות בא-כוחו) ונקבע כי הוא רשאי להמשיך בשידורים.

כאמור, היום החליט בית המשפט העליון לקבל את הערעור בכל הנוגע לקביעותיו העקריוניות של בית המשפט המחוזי ומצא כי נתקיימה הפרה של זכות היוצרים של הליגה וכי לא מתקיימת הגנת השימוש ההוגן. עם זאת, דחה ביהמ"ש לעת עתה את הערעור בכל הנוגע לבקשה לחשיפת פרטיו של פלוני. בין היתר נקבע, כאמור בפסק-דינו של המשנה לנשיא ריבלין (ובהסכמת השופט מלצר, אם כי בסייגים מסוימים) כי -
  • משחקי הכדורגל, כשלעצמם, אינם כשירים להיות מושא לזכויות יוצרים, בהיותו של אירוע הספורט עצמו התרחשות של עובדות במציאות. עם זאת, הליגה מחזיקה בזכויות היוצרים ביצירה המתקבלת לאחר פעולת הצילום, הבימוי והעריכה - כלומר בשידור המלא של משחקי הכדורגל.
  • עצם העובדה שמדובר בשידור חי, אינה שוללת, באופן עקרוני, את האפשרות שתופר זכות ההעמדה לרשות הציבור הקבועה בסעיף 15 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. שירות אינטראקטיבי הפועל בזמנים מוגדרים, מעמיד יצירה לרשות הציבור למרות שהבחירה בשעת הצפייה או ההאזנה אינה נתונה לגמרי לבחירת הצופה או המאזין.
  • העברת תכנים באמצעות רשת האינטרנט בטכנולוגיית Streaming, עולה כדי "שידור" לעניין סעיף 14 לחוק זכות יוצרים. אין הצדקה להגביל את ה"שידור" אך לאמצעים טכניים הקודמים לדור האינטרנט. במקרה הנדון, היצירה המוגנת שודרה, בטכנולוגיית Streaming, בשידור חי באתר האינטרנט של פלוני. בנסיבות אלה, אחראי פלוני להפרת זכות היוצרים של הליגה האנגלית ביצירה המוגנת.
  • ככל שפלוני לא העלה בעצמו את התוכן המפר לאתר, אלא רק "אירח" אותו או יצר אליו "קישור", עשוי פלוני להיות אחראי להפרה גם באופן תורם.
  • השימוש שעשה פלוני ביצירות הליגה אינו "הוגן" וזאת, בין היתר, נוכח העובדה שנעשה שימוש ביצירה כולה, במועד ובאופן הפוגעים בצורה משמעותית בשוק של היצירה המוגנת. 
  • המקרה בו מתבקש ביהמ"ש להורות על חשיפת פרטיו של מפר זכויות יוצרים, נבדל ונבחן מסיטואציה בה מתבקשת חשיפת פרטיו של מעוול-לכאורה בעוולות הבאות לתחום את חופש הביטוי. בעוולות שכאלה, האנונימיות עצמה היא חלק מחופש הביטוי וככזו היא ראויה להגנה חוקתית. במקרה של הפרת זכויות קניין רוחני, האנונימיות אינה משרתת את עצם הביטוי או את תכליות ההכרה בקניין רוחני והסתרת זהותו של פלוני רק מאפשרת לו לחתור תחת התפיסות העומדות בבסיס ההכרה בזכויות היוצרים.
  • הבדלים משמעותיים אלו, אין בהם כדי לפתור את הקושי בדבר סמכותו של בית המשפט להורות על חשיפת פרטיו של מפר-אנונימי, בהיעדר מסגרת חקיקתית מתאימה. האנונימיות במקרה זה אינה משרתת את חופש הביטוי, אלא רק מאפשרת לפלוני להתחמק מאחריות להפרה שביצע. אלא שחשיפת פרטיו של מפר, גם במקרה שכזה, מצריכה הסדרה חקיקתית.
השופט ניל הנדל הסכים עם דעת הרוב במרבית הנקודות, אך סבר, בדעת מיעוט, כי יש לחייב את ספקיות האינטרנט לחשוף את פרטי זהותו של פלוני. השופט הנדל הציע כי ביהמ"ש יכיר בקיומה של עילה ישירה נגד ספקיות האינטרנט, מכוח עוולת הרשלנות. מקור הסמכות לשיטתו, נובע מכך שהספקיות מעניקות שירות לבעל האתר תמורת תשלום וכתוצאה מאספקת השירות, המפר זכויות יוצרים באופן אנונימי, נוצרת זיקה בין הספקיות לבעל זכות היוצרים. חיבור זה, לשיטתו של השופט הנדל, מוליד את חובת הזהירות הכללית של דיני הנזיקין המוטלת על ספקיות האינטרנט.