(פסק-דין, שלום חיפה, השופטת אילת דגן): התובעת עסקה בסחר-אלקטרוני, בין השאר באמצעות מכירה באתר הנתבעת (בשמו דאז: Netaction). לטענתה, בין מוצריה מכרה צעצוע טרקטורון המיועד לפעוטות, אותו צילמה ואת הצילום העלתה לאתר הנתבעת. התובעת טענה כי הנתבעת אפשרה לאחרים שמכרו את אותו מוצר להשתמש בצילום, תוך הפרת זכויות היוצרים שלה ובכך גרמה לה נזק. בנוסף, טענה התובעת כי הנתבעת הוציאה לשון הרע אודותיה, בכתבה בעיתון מעריב. הנתבעת דחתה את הטענות והגישה הודעת צד ג' נגד הספק שהעלה את הצילום. צד ג' הגיש הודעת צד ד', נגד היבואן שמסר לו את הצילום. נפסק -

• יש להכריע תחילה אם הוכחה, כעניין שבעובדה, זכות היוצרים של התובעת בתמונות הנטענות להיות מועתקות. בשאלה זו הובאה עדות יחידה של מנהל התובעת, ללא סיוע. בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות אין להסתפק בעדות זו כשלעצמה. לא הוכח מתי צולמה התמונה ולא הוכח שהצילום הועלה לאתר הנתבעת על-ידי התובעת או שהנתבעת נתנה תמונה זו לצדדים שלישיים כלשהם.
• גם אם תיאורטית, אחרי סיום היחסים בין התובעת לנתבעת, העתיק מאן דהוא את תמונת התובעת מאתר אחר, והעלה אותה לאתר הנתבעת, יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת. התובעת אישרה שהתקשרה עם הנתבעת בהסכם ספקים, לכן הייתה מודעת לו ולתנאיו. הסכם זה קובע כי הספק הוא שמעלה את התכנים והוא האחראי להם, ולא הנתבעת. התובעת לא נתנה תשובה המניחה את הדעת מדוע לא תבעה את מי מהספקים, אלא רק את הנתבעת.
• התובעת אישרה כי לקחה בעצמה תמונות מיבואן של מוצרים והכניסה לאתר שלה כמוצר שהיא מוכרת, יחד עם לוגו התובעת. התובעת נאה דורשת אך לא נאה מקיימת. אם הנוהג הוא שהבעלות בתמונות היא של האתר (לפי תקנון אתר התובעת), כשברור שאין לתובעת אישור להציג את כל הצילומים באתרה, מדוע היא מבקשת שיוחל דין שונה על הנתבעת? בשימוש בזכויות יש לנהוג בתום לב.
• הנתבעת העלתה לאתר אלפי צילומים של מוצרי ספקיה. אין לה אפשרות לערוך חקירה ולבדוק את זכויות היוצרים בכל תמונה, להבדיל מיכולת בדיקה חזותית של תכנים פוגעניים. אין בישראל אפשרות לרשום זכויות יוצרים במרשם הפתוח לציבור. גם אם נטוויז'ן היתה רוצה לקחת על עצמה את האחריות לבדיקת זכויות היוצרים בכל תמונת מוצר שמעבירים לה הספקים, אין לה אפשרות לעשות כן.
• צילום הטרקטורון היא פעולה פשוטה בעלות אפסית, חסרת כל מימד אמנותי, יצירתי, אלא אינפורמטיבי גרידא וספק אם ניתן לדבר על ייחודיות או מקוריות ההופכת אותה לזכאית להגנה כזכות יוצרים לפי החוק. שעה שהספק / צד ג' ממילא מקבל את התמונות מהיבואן או היצרן, אין לו אינטרס להפר זכות יוצרים וככל שנעשתה הפרה על-ידי הצד השלישי הרי שנעשתה בתום לב וללא כוונה להתעשרות על חשבון אחר. הוכח כי צד ג' קיבל את הצילום מהיבואן בתום לב ואם הוא, תיאורטית, העתיק אותה, הרי שזה לא היה בידיעת צד ג'.
• לאחר הודעת התובעת לראשונה, הוסר הצילום מהאתר ולכן בהתאם ל"נוהל הודעה והסרה", התובעת אינה זכאית לתרופות בנסיבות העניין. 
• ביחס לטענה להוצאת לשון הרע, הוכח שהנתבעת לא יזמה את הכתבה, לא חפצה בה והיא נוצרה ביוזמת העיתון לאחר שהגיעו אליו תלונות ומבלי שהיה לנתבעת מעמד בכתיבת הדברים. התביעה נדחתה.