ת"ק 62151-08-18 ליסבונה נ' הדר ואח'

ניתן לראות בהודעה "מה עם הפסד של 1,000 ש"ח על ספאם?" כהודעת סירוב העונה על דרישות החוק (פסק-דין, תביעות קטנות חדרה, הרשמת טלי מירום, 12.2.2019):

העובדות: התובע טען כי הנתבעים שלחו אליו מסרונים ללא הסכמתו, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. הנתבעים 1-2 הם בעליה והמנהלים של החברה הנתבעת מס' 3, ששמה המסחרי "סקסס". 

נפסק: אין חולק כי המסרונים שנשלחו לתובע הם פרסומיים, הגם שלכאורה אין הם אלא הזמנה להרצאות ומפגשים, שכן יש בהם לעודד רכישה עתידית של מוצרי הנתבעים [עניין פסגות - רע"א 4806/17]. חוק התקשורת אוסר על משלוח דבר פרסומת בלא קבלת הסכמתו המפורשת מראש של הנמען. עם זאת, הסכמה כזו אינה נדרשת מקום שהנמען מסר למפרסם את פרטיו במהלך רכישה של מוצר או שירות, כאשר ניתנה לנמען הזדמנות להודיע למפרסם כי הוא אינו מעוניין לקבל דברי פרסומת והוא לא עשה כן (סעיף 30א(ג) לחוק).

לא נסתרה טענת הנתבעים כי התובע נרשם עם כתובת המייל והדומיין שלו לקבלת שירות מהנתבעים. גם אם בהמשך סגר התובע את העסק ומכר את הדומיין לאדם אחר, הרי שכל עוד לא הודיע על כך לנתבעים ולא ביקש להסירו מרשימת התפוצה, לא היה בידי הנתבעים לדעת זאת ולא ניתן לומר כי הפרו את החוק. אין הפרה של הוראות חוק התקשורת במסרונים שנשלחו לתובע עד למשלוח הודעת הסירוב. ניתן לראות בהודעה "מה עם הפסד של 1,000 ש"ח על ספאם?" כהודעת סירוב העונה על דרישות החוק. 

לאחר הודעת הסירוב שלחו הנתבעים לתובע שני מסרונים נוספים, תוך הפרת הוראות חוק התקשורת, באופן המזכה את התובע בפיצוי כספי. התובע טען כי הוא תובע מכוח האיסור על דיוור ישיר בחוק הגנת הפרטיות. סעיפי חוק הגנת הפרטיות שציין התובע עוסקים בפנייה אישית לאדם הכלול במאגר מידע. התובע לא הוכיח כי שמו כלול במאגר מידע כלשהו או כי הנתבעים מחזיקים במאגר מידע. התובע אף לא הוכיח כי נפגעה פרטיותו במשלוח המסרונים. אין מקום לפסוק כפל פיצוי, גם מכוח חוק התקשורת וגם מכוח חוק הגנת הפרטיות, אלא מכוח חוק התקשורת בלבד, הקובע הסדר ספציפי על משלוח הודעות ספאם, הגובר על הדין הכללי [עניין כהן - ת"ק 39522-08-16]. הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בסך 1,400 ש"ח בגין שני מסרונים והוצאות בסך 400 ש"ח.