רע"פ 8268/18 פלוני נ' מדינת ישראל

(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט ג'ורג' קרא, 27.11.2018): נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת גזר-דינו של מי שביצע עבירות מין בקטינות במרחב הווירטואלי.

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [עפ"ג 20552-07-18], שדחה את ערעור המבקש על חומרת העונש שגזר עליו ביהמ"ש השלום בת"א [ת"פ 6575-04-15]. המבקש הורשע, לפי הודאתו, בעבירות של ניסיון להטרדה מינית, ניסיון למעשה מגונה ומעשה מגונה, במסגרת שלושה אישומים שעניינם בתכתובת מינית עם קטינות ומעשים מיניים במסגרת צ'אטים ותוכנות המאפשרות שיחות וידאו ברשת. ביהמ"ש השלום גזר על המבקש עונש כולל של 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לאחת המתלוננות. כאמור, ערעור המבקש לביהמ"ש המחוזי נדחה. מכאן בקשת רשות הערעור.

נפסק: דין הבקשה להידחות. על אף ניסיון המבקש לשוות לבקשה נופך עקרוני, טענותיו ממוקדות בנסיבות המקרה הקונקרטי וככאלו אינן מקימות עילה לדיון ב"גלגול שלישי". טענת המבקש כי מכיוון שבגזר-הדין לא צוין כי עסקינן במעשים מגונים - בפומבי, וכי הדבר הוביל להחמרה בעונש, נבחנה ונדחתה על-ידי ביהמ"ש המחוזי ובדין נדחתה. לא נפלה בגזר-הדין טעות שהחמירה עם המבקש. בהתחשב בכך שעסקינן בשלושה אישומים כלפי קורבנות שונים, התפרסות המעשים על פני תקופה ממושכת ועשייתם בעשרות הזדמנויות - העונש הכולל אינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור. היות המבקש שוטר היא נסיבה המוסיפה חומרה לעניינו, כפי שסבר גם ביהמ"ש המחוזי.