ת"פ 62036-12-17 מדינת ישראל נ' עמר

(גזר-דין, שלום י-ם, השופט ירון מינטקביץ, 2.8.2018): אמנם המעשים נעשו במרחב הוירטואלי, אך הם פגעו בקורבנות במרחב הממשי ביותר.

העובדות: הנאשם הורשע, לפי הודאתו, ברצף עבירות של פגיעה בפרטיות, מידע כוזב, הפרת הוראה חוקית, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הטרדה מינית, סחיטה באיומים, זיוף בכוונה לקבל דבר, קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף. בין הנאשם לבין 4 אנשים שהנאשם ראה עצמו כנפגע מהם נוצרו עימותים, והנאשם שם לעצמו למטרה לפגוע בהם מרחוק באמצעות האינטרנט. 

נפסק: חומרת מעשיו של הנאשם ברורה ומדגימה את הסכנות הטמונות באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות ופורומים שונים בפרט. לצד הברכה שביכולת להפיץ דעות ורעיונות ובנגישות למידע, הרשת מאפשרת להפיץ ללא מאמץ מידע מכפיש, משפיל, כוזב ומטעה, תוך שמירה על אנונימיות, ובכך לפגוע באחרים ולמרר את חייהם, כפי שעשה הנאשם. אמנם המעשים נעשו במרחב הוירטואלי, אך הם פגעו בקורבנות במרחב הממשי ביותר. הרשת אינה שוכחת דבר ובפרסום מכפיש שהופץ בה לא עוטפים למחרת את הדגים. העונש המוסכם לו טענו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון נראה סביר ובית המשפט לא יסטה ממנו. על הנאשם נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי לארבעת המתלוננים.