(החלטה, מחוזי ת"א, השופט בני שגיא): האם יש מקום להסרת אתר המפרסם מודעות לשירותי עיסוי אירוטי?
העובדות: בקשה למתן צו הסרה לאתר "סקס אדיר" ואתרים נוספים, המצויים בבעלות המשיב 1, לפי סעיף 4 לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017. ביהמ"ש השהה תחילה את הדיון בבקשה לאור חקירתו הפלילית של המשיב 1 [בצ"א 24237-06-18], אך בהתאם להחלטת ביהמ"ש העליון התקיים דיון לגוף הבקשה [ע"א 5350/18].
נפסק: החוק נועד להעניק לגורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בתופעות פשיעה המתרחשות באינטרנט ומעניק לביהמ"ש סמכויות לתת צווים המגבילים פעילות עבריינית באתרי אינטרנט. לביהמ"ש המחוזי סמכות מפורשת להורות על חסימת אתרים ולהיאבק בפשיעה המבוצעת באמצעות הרשת, וזאת באמצעות שלושה אמצעי חסימה עיקריים המפורטים בחוק.
האם ניתן לראות במודעות העיסוי האירוטי המתפרסמות באתר ככאלה המהוות, הלכה למעשה, פרסום בדבר מתן שירותי זנות? בחינת המודעות מובילה למסקנה כי חרף היותן מודעות פרסומת ל"עיסוי אירוטי", הרי שהלכה למעשה מדובר במודעות המפרסמות שירותי זנות. האתרים עוסקים במישרין במין והתכנים, כמו גם השירותים המפורסמים בהם, קשורים לנושא זה. ה"מעסות" עצמן מציגות עצמן בעירום כמעט מלא וגם התמונות מלמדות על השירות האמיתי המסתתר תחת המילים "עיסוי אירוטי". גם התכנים הכלולים במודעות מובילים לאותה מסקנה.
גם אם רוב המודעות אינן מציעות במפורש שירותי מין, הרי שטיעוני המשיב מיתממים. המציאות מלמד כי פעמים רבות נעשות "מניפולציות מילוליות" על-מנת להסוות את העובדה כי עסקינן במכירת שירותי מין. העובדה כי המפרסמות חותמות על הצהרה לפיה אין מדובר במכירת שירותי מין, אינה מלמדת כי כך הם פני הדברים ומדובר באקט פורמלי שהוא חלק מהטקטיקה ליצור "מעטה חוקי" לפרסום המודעות.
המשך פעילות האתר במתכונת הנוכחית תוביל בוודאות להמשך ביצוע העבירות ומכאן שיש צורך חיוני במתן צו הסרה. לא נטען כי מתן הצו יוביל לפגיעה בתוכן המצוי באתרים אחרים או לפגיעה בספקיות האינטרנט ולא נטען כי קיים קושי טכנולוגי משמעותי ליישם את הצו (בחינת הפרמטרים לפי סעיף 5 לחוק). במתן הצו לא יהא אף לפגוע באופן כלשהו בפרטיות משתמשי הקצה.
אין לראות באקט ההסרה של המודעות הבלתי חוקיות ככזה שיש לאזנו מול חופש העיסוק של המשיב. הקושי נעוץ באותם חלקים באתר שאינם בגדר מודעות, כגון סיפורים אירוטיים, סרטונים, מודעות לתכשירים ועוד. מתן צו הסרה הכולל גם את אותם חלקים, אפילו מיניים ובוטים, אשר אינם אסורים מכוח הדין, יפגע הן בחופש הביטוי והן בחופש העיסוק של המשיב. על ביהמ"ש לנסות ולבחון אופציה פוגענית פחות מהסרה מוחלטת של האתר ועמדה זו מתיישבת עם האמור בסעיף 5(ב) ו-(ג) לחוק.
בהינתן כי מדובר באתרי אינטרנט "מעורבים", הכוללים תכנים העולים כדי עבירה פלילית ותכנים שאין מניעה לפרסמם, יש ליתן צו הסרה שייכנס לתוקף תוך 15 ימים. ככל ובמהלך התקופה האמורה יציג המשיב תוכנית להמשך הפעילות באתרים מבלי שאלה יכללו את המודעות בדבר עיסוי אירוטי או דומות, יסויג הצו בהתאם.