(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת שרה דותן, 2.10.2018): דיוור ישיר כולל גם דברי פרסומת.

העובדות: ערעור על פסק-דינו המתוקן של ביהמ"ש השלום בת"א [תא"מ 198-12-15], שדחה את תביעת המערער בגין הפרה נטענת של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. עניין ההליכים ב-44 הודעות דוא"ל ששוגרו למערער. בית המשפט קמא דחה את התביעה לאחר שקבע, בין היתר, כי המערער נתן את הסכמתו למשלוח דברי הפרסומת בעת שהסכים לקבלת דיוור ישיר. 

נפסק: המערער נתן פעמיים את הסכמתו למשלוח דיוור ישיר. הסכמה זו כללה גם משלוח דיוור ישיר לכתובת דוא"ל, אם זו נמסרה. המערער מסר בעת קבלת כרטיס האשראי את כתובת הדוא"ל שלו ומשכך, מתוקף הסכמתו, היו המשיבות רשאיות לשלוח לו דברי דואר הכוללים פרסומת. מקובל הניתוח המשפטי של ביהמ"ש קמא לפיו דיוור ישיר כולל גם דברי פרסומת. 

הסכמתו של המערער לקבל דברי פרסומת נלמדת גם מהשימוש שעשה בהטבות בדרך זו. מסקנת ביהמ"ש קמא לפי המערער נתן את הסכמתו לקבלת דברי הפרסומת, בדין יסודה. מקובלת על ביהמ"ש גם מסקנת ביהמ"ש קמא לעניין אופן ההודעה על ביטול ההסכמה וכך גם ביחס למסקנה לעניין ההפרה הנטענת של חוק הגנת הפרטיות (המשיבות לא מסרו את פרטי המערער לגוף שלישי). הערעור נדחה. המערער ישלם הוצאות בסך כולל של 10,000 ש"ח.