(פסק-דין, שלום ת"א, השופט גיא הימן, 11.9.2018): כשבעלת הפעוטון משמיצה את הסייעת בקבוצת הוואטסאפ של ההורים...

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת עבדה כסייעת בפעוטון שמפעילה הנתבעת. בעקבות סכסוך פעוט בין הצדדים, שעניינו בשאלת יציאת התובעת מוקדם מהעבודה ביום הולדתה, חדלה התובעת מלהגיע לעבודה. הנתבעת הודיעה על המקרה בקבוצת הוואטסאפ של הורי ילדי הפעוטון. הודעה נוספת בקבוצה עסקה בכך שהתובעת, יחד עם עובדת נוספת שעזבה את הפעוטון, פתחה פעוטון במרחק של שני בתים מבית העסק של הנתבעת. 

התובעת טענה כי הודעות הנתבעת הטילו דופי במקצועיותה ונועדו גם לפגוע בבית העסק החדש שפתחה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי מילאה את חובתה החינוכית כלפי ההורים, להעמידם על מצב הדברים לאשורו.

נפסק: יש קושי לתת אמון בטענות שהעלתה הנתבעת להגנתה (על אופי משנתה החינוכית של התובעת). מחילופי ההודעות בין התובעת והנתבעת סביב הפרשה ניכר כי הנתבעת רצתה בהמשך עבודת התובעת אצלה. הטענות החינוכיות כלפי התובעת גילו עצמן אך משנדרשה הנתבעת לספק הסבר להודעה המשמיצה ששיגרה להורים, שעלולים היו להעביר את ילדיהם מן הפעוטון שלה אל המתחרה הסמוך. לנתבעת לא עומדת הגנת אמת בפרסום והיא לא השמיעה דברים של ביקורת או עמדה מקצועית בתום לב. הדברים שפורסמו עולים כדי לשון הרע ובייחוד עלולים היו לפגוע במשרתה של התובעת, בעסקה ובמשלח ידה. 

נהיר כי הדברים שהושמעו כוונו, ואף עלולים היו, להזיק לתובעת ופגיעתם כפולה ומשולשת: בשמה הטוב, במוניטין המקצועי שלה ובכוחה להפעיל בית עסק לפרנסתה. הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 35,000 ש"ח, הוצאות בסך 2,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 9,400 ש"ח.