סע"ש 31749-02-18 קלאסיק הוטל מנג'מנט בע"מ נ' ניקיטינה

(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת יפית זלמנוביץ גיסין): גוגל נתבקשה למסור מידע על בעל תיבת Gmail ממנה נשלח מייל משמיץ.

העובדות: בקשת התובעת להורות לגוגל לגלות מידע על כתובת דוא"ל ממנה נשלח לתובעת מייל משמיץ, העומד במוקד תביעת לשון הרע שהגישה נגד הנתבעת. התובעת היא מפעילת המלון "דיויד אינטרקונטיננטל" בת"א. הנתבעת היא עובדת המלון לשעבר. הפרסום נשלח מכתובת Gmail אנונימית. הנתבעת הכחישה כל קשר לפרסום. גוגל טענה שיש לסלק הבקשה ביחס לגוגל ישראל וכי בהתאם להלכת רמי מור, לא ניתן לתת צו המורה לחשוף את זהותו של גולש אנונימי. 

נפסק: יש לקבל את הבקשה באופן חלקי. אל מול הזכות לפרטיות ואנונימיות עומדת זכותו של אדם או גוף כי שמם הטוב לא ירמס בשם ההגנה על הזכות לאנונימיות. עמדת הרוב בביהמ"ש העליון בהלכת רמי מור [רע"א 4447/07], היתה כי לא קיימת מסגרת דיונית המאפשרת מתן צו המורה לחשוף את זהותו של גולש אנונימי, וכי "אין להמציא מסגרת כזו בחקיקה שיפוטית".

התובעת עוסקת בניחושים. אין לה קצה חוט המקשר בין הנתבעת לבין המייל המשמיץ. ההקשר לסמיכות הזמנים בין פיטורי הנתבעת למועד משלוח ההודעה המשמיצה, ותוכנה, נכון לשלב זה של ההתדיינות, קלוש. ניתן לראות את התובעת כמי שהגישה את תביעתה כנגד אלמוני/ת. יש להתייחס לבקשה כאל בקשה לחשיפת פרטיו של אלמוני. אלא שכפי שהורתה הפסיקה, אין מקום להורות על חשיפת פרטיו של צד שלישי וזר לתיק, אלא במקרים נדירים.

לתובעת אין כל ידיעה וודאית, ואף לא קרוב לכך, ביחס לזהותו של המעוול האנונימי ולכאורה די בכך, בוודאי בראי הלכת רמי מור, כדי לדחות את הבקשה. בעניין פסגות [בר"ע 44473-06-15] אושר צו המורה לצד ג', חברת טלפון סלולרית, להמציא מידע המצוי בידה המקורו בתקשורת סלולרית בין התובע לבין אדם זר, לכאורה, עובד אצל המעסיק. אולם, בשל היות האדם הזר ידו הארוכה של המעסיק ומי שפעל בשמו מול העובד, הכיר ביה"ד הארצי בסיטואציה כזו כחריג לכלל שאין להורות על גילוי מסמכים בין מי שאינם צדדים ישירים להתדיינות.

הנתבעת נתנה את הסכמתה כי יינתן צו המורה לגוגל לחשוף את כתובת ה-IP של תיבת הדוא"ל ממנה נשלח המייל המשמיץ. בלא הסכמה זו ולאור העובדה כי התובעת מגששת בחשכה, לא היה מקום לשקול את מתן הצו. ואולם הסכמת הנתבעת למתן הצו וצמצומו באופן המאזן בין הפגיעה האפשרית בפרטיותו של אותו אלמוני ששלח את המייל, לבין זכות התובעת לשם טוב, יאפשרו להיענות לבקשה חלקית.

גוגל טענה כי היא חברה זרה וכי הדין החל עליה הוא הדין האמריקאי. דיון נרחב בטענה זו התקיים בעניין בן חמו [רע"א 5860/16]. ביה"ד רשאי להזמין נציג של גוגל ליתן עדות בפניו לצורך הצגת מסמכים אשר ביה"ד סבור כי הם רלוונטיים לבירור התובענה. יש מקום לתת צו ל-Google LLC המורה לה לגלות את כל כתובות ה-IP מכל המכשירים שהתחברו איתם לחשבון הדוא"ל וכן את כל המידע, הפומבי והאישי, המצוי בידי גוגל ביחס לבעל חשבון הדוא"ל. 

המידע יוצג לעיני ביהמ"ש בלבד. ככל שהנתבעת היא בעלת כתובת ה-IP בחשבון הדוא"ל, יימסר המידע לצדדים ויוצג בפניהם. ככל ומדובר באלמוני/ת שאינה צד להתדיינות, תימסר תשובת גוגל לצדדים ללא פרטים מזהים. על התובעת לפנות לרשות המוסמכת לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, ולהמציא את ההחלטה לגוגל. לאור עמדת גוגל כי גוגל ישראל בע"מ אינה בעלת או מפעילת השירות Gmail [עניין ברוקר טוב - רע"א 1622/09], והואיל והתובעת לא הציגה טעם מדוע היא בעלת דין מתאימה, הבקשה תימחק נגדה.