תא"מ 19539-10-17 בוקובזה נ' קולנוע חדש בע"מ ואח'

(פסק-דין, שלום ת"א, השופט יאיר חסדיאל, 18.6.2018): התובעת הסכימה לקבל דברי פרסומת בעת שהצטרפה למועדון הלקוחות.

העובדות: התובעת רכשה נעליים בחנות שבבעלות הנתבעת בשנת 2010. תביעתה נוגעת ל-63 הודעות פרסומת שהנתבעת שיגרה אליה, בין השנים 2011-2017, לטענתה בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. כן טענה התובעת להטרדה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. הנתבעת הודתה במשלוח ההודעות אך טענה שעשתה כן על-יסוד פרטים שמסרה לה התובעת עצמה, בעת הרכישה בשנת 2010, עת ביקשה התובעת להצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת ואף זכתה להנחה בגין כך.

נפסק: הנתבעת הציגה טופס דוגמת זה שעליו לטענתה חתמה התובעת, הכולל משבצת לציון הדוא"ל ונוסח הסכמה למשלוח דיוור. הנתבעים לא הציגו את הטופס המקורי עליו חתמה התובעת, משום שזה נגרס לטענתם. לעניין זה כבדה ידו של הנזק הראייתי שגרמה התובעת לנתבעים כאשר המתינה יותר מ-7 שנים בטרם הגישה את תביעתה.

נוכח גרסתה הנפתלת של התובעת, השיהוי הכבד בהתנהלותה, על יסוד מכלול הראיות שהמציאו הנתבעים, ונוכח סבירות ההנחה כי אחת התכליות העיקריות של מוסד "מועדון הלקוחות" היא ליצירת ערוץ קשר ישיר ומיידי עם הלקוח, בדרך של משלוח דברי פרסומת - ניתן להכריע כי התובעת עצמה מסרה את פרטי הדוא"ל שלה על-גבי טופס ההצטרפות למועדון הלקוחות בו הודע לה כי כתובתה תשמש למשלוח דברי פרסומת אליה. הנתבעים פעלו כדין [עניין קסטרו - ע"א 2526-12-17].

הקישור שעשה ב"כ התובעת, לפיו משפוקעת החברות במועדון הלקוחות של הנתבעת, לאחר שנה, פוקע גם ההיתר למשלוח דברי פרסומת, אינו הולם את הארכיטקטורה הפנימית של הוראות החוק. לא יסכון ניסיונה של התובעת להעמיס על כוונת המחוקק הסדר מורכב של הסכמה או היתר התלויים בתנאי או בזמן.

השיהוי הכבד שבהתנהלות הנתבעת מקדיר עד מאוד את אופק התביעה ככזה ההולם את אינטרס ההרתעה ואכיפת החוק הנחוץ, את מידת תום הלב הנדרשת, ואת הייעוד של דרבון תביעות יעילות. התובעת צברה 63 הודעות, במשך כ-6 שנים, בטרם ביקשה להסיר עצמה מרשימת התפוצה. אין מקום לפסוק פיצוי גם בגין אותן הודעות שלא נכללה בכותרתן המילה "פרסומת" ופשיטא כי אין כאן מטרד או פגיעה בפרטיות. התביעה נדחתה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 5,000 ש"ח.