עת"מ 17637-02-18 התנועה לחופש המידע ואח' נ' צבא ההגנה לישראל

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת ארנה לוי): חוק חופש המידע אינו מחייב את מסירת המידע בתבנית ממוחשבת מסוימת.

העובדות: עתירה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, שעניינה באופן מסירת מידע לפי החוק. העותרים ביקשו כי צה"ל ימסור להם קבצים בתבנית GIS ובהם מידע על מיקום שטחי האימונים של צה"ל ושל שדות המוקשים בישראל. העותרות 1-2 הן עמותות הפועלות בתחום חופש המידע. העותר 3 הוא יזם המבקש להקים אתר שיהיה פתוח לציבור, המספק פלטפורמה לתכנון טיולים. עמדת צה"ל היתה כי העברת מידע בתבנית GIS מעלה חשש לפגיעה בביטחון הציבור, שכן מדובר בפורמט הניתן לשינוי לאחר הפקתו, אך הסכים להעביר את המידע בתבנית PDF.

נפסק: החלטת צה"ל היא סבירה ומידתית ואין להתערב בה. העתירה אינה מתמקדת במידע המבוקש עצמו, אלא באופן ודרך קבלת המידע, ובפרט, בתבנית הממוחשבת באמצעותה יועבר המידע. אין חולק כי המידע עצמו (מיקום שטחי אימון ושדות מוקשים) מפורסם ועומד לרשות הציבור, הן באמצעות מפות מודפסות והן באתר האינטרנט של מפ"י (המרכז למיפוי ישראל). המשיב אינו מסרב להעביר את המידע גם לעותרים ואף בפורמט ממוחשב. הסעד המבוקש הוא כי צה"ל יעביר לעותרים את המידע בקבצי GIS, באופן שיקל על המשיב 3 לפתח את היישום למטיילים שבפיתוחו הוא עוסק.

חוק חופש המידע מחייב רשות למסור מידע המצוי בפועל ברשותה. הוא אינו חל על מידע שיגיע אליה בעתיד והוא אינו מטיל חובה מתמדת על רשות לעדכן המידע שברשותה ולמסור עדכונים אלה לציבור מיד לאחר העדכון. טענת העותרים, כי העברת המידע אליהם בתבנית GIS תגרום לכך שהמידע הנגיש לציבור יהיה מעודכן יותר מאשר המידע הניתן לצפייה במפ"י, אינה יכולה להתקבל.

החוק אינו קובע את חובת הרשות לתת את המידע דווקא באופן שבו התבקש. המידע מושא העתירה הוא מידע בעל איפיונים מיוחדים ורגישים ואין מדובר במידע שגרתי. חוסר דיוק ושיבוש בהצגת המידע עלולים לסכן חיי אדם. בנוסף, מדובר במידע דינמי, המשתנה מעת לעת. היבטים אלה מחייבים זהירות מיוחדת בכל הנוגע לאופן מסירתו. מקובלת עמדת צה"ל כי יש לנקוט את מירב המאמצים והאמצעים כדי למנוע מצב בו המידע שיוצג לציבור יהיה משובש ולא אמין. צה"ל סירב למסור קבצי GIS לעותרים עקב חשש לשיבושים בממשק העברת הנתונים בין המערכת הצבאית והאזרחית. חשש זה אינו מתקיים בעת העברת המידע בתבנית PDF.

עמדת צה"ל נתמכה ביועציו המקצועיים והיא סבירה. הוא רשאי היה להסתמך על הוראות הסייג הקבוע בסעיף 19(א)(1) לחוק. אי הנוחות, או הקשיים, טכניים או אחרים, שעשויים להיגרם לעותר 3 בשל אי-מסירת המידע בתבנית שהתבקשה, אינם מצדיקים את קבלת העתירה. לא ניתן לחייב את צה"ל ליטול על עצמו אחריות לתוצרים שיפיקו העותרים אחר עיבוד המידע, ככל שיימסר להם. העתירה נדחתה.