(פסק-דין, שלום אשדוד, השופט יהודה ליבליין, 31.5.2018): הנתבע יפרסם התנצלות בקבוצת המתפללים ב-WhatsApp, בה פרסם לשון הרע.

העובדות: התובע טען כי הנתבעים הכפישו את שמו במסגרת שיחות ווטסאפ. התובע והנתבעים מתפללים בבית כנסת באשקלון. ההודעות נשוא התביעה נכתבו בקבוצת ווטסאפ המונה כ-80 מתפללים בבית הכנסת, על רקע מחלוקת הנוגעת לניהול העמותה המפעילה את בית הכנסת. התובע מכהן בוועד העמותה.

נפסק: הביטויים בהודעת הנתבע 2 מהווים לשון הרע, שכן יש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע (וניתן לייחס את הדברים לתובע). אין מדובר בביטויים שתכליתם ראויה או שניתן לומר עליהם כי הם מהווים ביקורת לגיטימית, גם אם חריפה, על הנתהלות הוועד. לא כך הם הביטויים בהודעת הנתבע 1, שגם אם בדוחק ניתן היה לומר כי ניתן לראות בהם כביטוי פוגעני, הרי שלאחר איזון בין עצם אמירת הדברים, לבין חופש הביטוי ונסיבות משלוח ההודעה במסגרת מחלוקת בין קבוצות מתפללים על ניהול העמותה, אין לראות בדברים שנכתבו כמטילים חבות לפי חוק איסור לשון הרע.

אין מחלוקת כי ההודעות מהוות "פרסום" לפי סעיף 2 לחוק, שכן ההודעות בקבוצת הווטסאפ הגיעו לאנשים נוספים פרט לנתבעים עצמם. אין משמעות לשאלה אם קבוצת הווטסאפ היא קבוצה פרטית או ציבורית, שכן היו חברים בה 80 אנשים. אין גם חשיבות לשאלה אם היתה נדרשת הסכמה לצורך כניסה לקבוצה. לנתבע 2 לא קמה הגנת תום הלב ביחס להודעתו, שכן אמירה כה חריפה אינה חוסה תחת ההגנה. 

הביטוי החריף שנכתב מחד, אל מול נסיבות כתיבתו מאידך (מחלוקת מתמשכת בין קבוצת מתפללים), זכות התובע לשם טוב מחד, אל מול חופש הביטוי ולהבעת מחאה, מובילות לכך ששיעור הפיצוי אותה ישלם הנתבע 2 לתובע הוא 7,500 ש"ח וכן הוצאות בסך 2,500 ש"ח. הנתבע 2 יפרסם התנצלות בקבוצת הווטסאפ בה פרסם את הודעתו. התביעה נגד הנתבע 1 נדחית והתובע ישלם לו הוצאות בסך 2,500 ש"ח.