ת"צ 8295-10-17 BOOKING COM B.V נ' שפירא

(החלטה, מחוזי ת"א, השופט נפתלי שילה, 16.5.2018): מדובר בפרסום חובק עולם ובאפליקציה המותאמת למשתמש בישראל.

העובדות: המשיב הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת - חברה הולנדית המפעילה שירות אינטרנטי שמציע למקומות אירוח ברחבי העולם לפרסם עצמם ולמכור שירותים. המשיב טען כי המבקשת אינה מיידעת את המשתמשים על "עמלת מטבע חוץ" שהיא גובה, אלא רק לאחר ביצוע ההזמנה, בניגוד לחוק הגנת הצרכן. בית המשפט נעתר לבקשת המשיב למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום, במעמד צד אחד. מכאן בקשת המבקשת לביטול היתר ההמצאה.

נפסק: נטל ההוכחה בבקשה לביטול היתר ההמצאה מוטל על מבקש ההיתר ועליו להראות כי קיימת הצדקה למתן ההיתר. האם קיימת עילת המצאה לפי תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי ("התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה")? בעניין סיליס [ת"צ 23242-09-16; וערעור על ההחלטה שנדחה - ע"ר 18663-07-17] נקבע כי התנאי הוא כי המעשה או המחדל עצמו נעשו או קרו בישראל וכי אין די בקרות הנזק בישראל. בפסיקה נקבע כי לפי המציאות הגלובלית הקיימת אין לצמצם את המעשה למקום מושבו של המפר ויש מקום לתחולת תקנה 500(7) [עניין חוטה - ת"צ 19529-06-14; עניין לנואל - ת"צ 10822-02-15].  

בענייננו, המעשה או המחדל עליו מבוססת התובענה - אי חשיפת המידע בדבר האפשרות כי ייגבה סכום עמלת ההמרה - התקיים בישראל [עניין בוקינג - ע"ר 9006-03-17]. האפליקציה באמצעותה מזמינים המשתמשים בישראל חדרי אירוח ברחבי העולם מותאמת במיוחד לקהל הישראלי במובן זה שהיא מונגשת לו בעברית והמחיר מוצג בשקלים. שעה שמדובר בפרסום חובק עולם ובאפליקציה המותאמת למשתמש בישראל, מתקיימים התנאים להחלת תקנה 500(7). עילת ההמצאה לפי תקנה 500(4) לא חלה על מקרים בהם הקיבול לא נעשה בישראל ולכן לא חלה בעניין זה.

מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי מדובר בתביעה ראויה לטיעון ולא בתביעת סרק. יש מקום לבחינה מהותית של הטענות. העובדה כי המבקשת פרסמה "אזהרה" באתר שלה בעניין זה מעידה כי היא מבינה את הסיכון שבאי-חשיפת המידע בפני לקוחותיה. באשר למבחנים לבחינת נאותות הפורום: לפי מבחן מירב הזיקות, מדובר בחברה הולנדית, שרתיה בחו"ל ועובדיה בהולנד. עם זאת, האפליקציה מותאמת לקהל הישראלי, הכיתוב בעברית, המחירים מוצגים בשקלים ועילת התביעה מתייחסת ללקוחות הישראליים. ישנם שיקולים לטובת הפורום הזר, אולם לא ניתן לומר כי מירב הזיקות נוטות לטובת הפורום הזר.

יש לדחות את טענת המבקשת כי לאור תניית השיפוט הזר הדין הישראלי כלל לא חל ויש לכבד את תניית השיפוט וברירת הדין. ייתכן בהחלט כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד [עניין דאון - ת"צ 40940-10-16]. חברות בינלאומיות הפועלות ברחבי העולם, ועל אחת כמה וכמה כאלה המנהלות את עסקינן באינטרנט, צריכות לצפות כי יתבעו במדינות בהן הן פועלות. דין הבקשה להידחות. קיימת סמכות בינלאומית לדון בתובענה.