(פסק-דין, שלום ת"א, השופט אבי שליו, 18.4.2018): פיצוי בגין לשון הרע בסרטוני יו-טיוב, בהמשך להרשעה פלילית באותו עניין.

העובדות: תביעה נגררת לאחר הרשעה בפלילים, בגין 5 פרסומים שנקבע לגביהם כי הם מהווים לשון הרע שנעשה במכוון [ק"פ 14910-09-11]. הפרסומים נעשו ב-YouTube על רקע סכסוך בין הצדדים בנוגע לשטח מקרקעין (התובעים הם בני זוג המתגוררים בשכנות לנתבע - בנו של יצחק שדה, מייסד הפלמ"ח. הנתבע מתגורר בבית בו התגורר אביו ופועל להנצחת זכרו ומורשתו בבית ובגן הצמוד לו). בגזר-הדין נידון הנתבע לעונש מאסר של חודשיים על תנאי וכן הוא חויב בפיצוי לתובעים בסך כולל של 50,000 ש"ח. בבית המשפט המחוזי הופחת הפיצוי ל-20,000 ש"ח [עפ"ג 52202-12-15]. 

נפסק: במסגרת הקובלנה הפלילית פסק בית המשפט לזכות התובעים פיצוי בסך 20,000 ש"ח. בין הצדדים התנהלה תביעה נוספת, בגין פרסומים דומים שנעשו בהזדמנויות אחרות, ובגין כך נפסק פיצוי בסך 60,000 ש"ח. מדובר בפרסום נפרד מזמנים שונים ובסרטונים שנעשו בהם שינויי עריכה, על כן מדובר בעילות נפרדות שהצדיקו ניהול תובענה נפרדת. אין בפיצוי שנפסק כדי לשלול את זכות התביעה הנוכחית הנסמכת על ההרשעה בפלילים. מאידך, הדמיון בין הפרסומים מצדיק שהפיצוי שנפסק בתביעה הנוספת יילקח בחשבון, שכן נחזה שהנזק שנגרם מהפרסומים נשוא התובענה דנן נבלע בחלקו מהנזק שנגרם מהפרסומים נשוא התביעה הנוספת, אך לא ניתן לומר כי מדובר באותם פרסומים ובאותה עילה. יש לקחת בחשבון גם את הפיצוי שנפסק לזכות התובעים במסגרת הקובלנה.

אין צורך לקבוע קטגורית את מספר האירועים נשוא לשון הרע, אלא שהזיקה התכנית בין חלק מהפרסומים תילקח בחשבון בקביעת הפיצוי בגין כל פרסום, כפי שיילקח בחשבון הפיצוי בתביעה הנוספת ובקובלנה. התובעים טענו כי יש להכפיל את הפיצוי בגין כל סרטון, מאחר והוא מהווה לשון הרע הן כלפי התובע והן כלפי התובעת. מוסד הנישואים אינו יוצר כשלעצמו חבות נוספת ועצמאית כלפי המעוול כלפי בן הזוג של הנפגע. כאמור בהכרעת הדין, חבות הנתבע כלפי התובעת חלה בהתייחס לסרטון השישי בלבד, בו אוזכר שמה במפורש. יש מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין הסרטון היחיד בו היא נזכרת, ולא מעבר לכך.

הנתבע ישלם לתובע 1 סך של 100,000 ש"ח ולתובעת 2 סך של 20,000 ש"ח. בנוסף, יישא הנתבע בהוצאות התובעים (מחצית האגרות) ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח.