ת"א 52664-07-17 תנו לחיות לחיות נ' שלזינגר

(פסק-דין, שלום ת"א, השופט עזריה אלקלעי, 15.4.2018): פרסומים ביקורתיים בפייסבוק נגד עמותת "תנו לחיות לחיות" אינם מהווים לשון הרע.

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת היא עמותה לזכויות בעלי חיים. לטענתה הנתבע השמיץ והכפיש אותה ברשת. הנתבע טען כי מדובר בתביעת השתקה שלישית שהתובעת הגישה נגדו, שנועדה לגרום לו לחדול מביקורת לגיטימית על התובעת בשל אי-סדרים חמורים בהתנהלותה.

נפסק: חוק איסור לשון הרע מבטא איזון בין זכותו של אדם לשם טוב לבין חופש הביטוי. אין מחלוקת כי הנתבע ביצע את הפרסום נשוא התביעה, כך שהפוסט שפרסם הנתבע והתגובות לו עונים להגדרת "פרסום" בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. 

הפרסום הראשון עניינו בפוסט שפרסם הנתבע על ה"קיר" של דף הפייסבוק שלו. חלקו הראשון של הפרסום עוסק בהוצאות השכר של התובעת. מדובר בטענה עובדתית הכוללת נתוני אמת מתוך הדו"ח הכספי של התובעת ואין בחלק זה של הפרסום משום לשון הרע (הוא אף נעשה ללא דברי פרשנות או תיאור). הדברים האמורים בחלקו השני של הפוסט מהווים ביקורת והבעת דעה של הנתבע על גובה השכר שמשלמת התובעת, כאשר לדעתו יש להפנות תרומות לגופים אחרים שאינם משלמים סכומים שמשלמת התובעת כשכר.

הפרסום השני הוא תגובת הנתבע לתגובות של אחרים בקשר לפוסט, שמהווה כל כולו ביקורת והבעת דעה של הנתבע. הפרסום השלישי אף הוא תגובה של הנתבע, הכולל תערובת של עובדה והבעת דעה. החלק העובדתי הוא זה לפיו התובעת מסתירה לכאורה מידע מהציבור וכי להתנהלות זו התייחס רשם העמותות וחייב אותה להעביר דו"ח כספי על העמותה לפעיל שביקש את הדו"ח. 

דעותיו של הנתבע לפיה יש להפסיק לתרום לתובעת אינה מהווה לשון הרע, שכן מדובר בהבעת דעה ובביקורת לגיטימית הבאה במסגרת חופש הביטוי. כאשר מדובר בעמותה ציבורית המעוררת עניין לציבור, וכאשר מדובר בהבעת דעה של הנתבע על אופן פעילותה, וזאת בלשון שאינה בוטה או מתלהמת - יש להעדיף את חופש הביטוי. ממילא מתקיימים יסודות ההגנה של אמת בפרסום וכן הגנת תום הלב.

לא ברור האם הדוקטרינה של תביעת השתקה הוכרה במשפט ארצנו, אך במקרה זה לא מתקיימים התנאים ההופכים תביעה לתביעת השתקה (SLAPP). לא הוכח כי יש פערי כוחות בין התובעת לנתבע. טענות התביעה אינן משוללות יסוד ומופרכות, הגם שנדחו. גם סכום התביעה (300,000 ש"ח) אינו מופרך ביחס ל-3 פרסומים שלטענת התובעת מהווה לשון הרע. התביעה נדחתה. התובעת תשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח.