(פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת חנה קיציס, 30.7.2017): על כל משתמש לסגל לעצמו כללי זהירות מתאימים, גם כשהוא הוא שולח הודעה אישית בפייסבוק.

העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בכפ"ס [תא"מ 42232-06-16], שחייב את המערער לשלם למשיב פיצוי בסך 9,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע. המשיב הוא איש עסקים ופעיל פוליטי. המערער הוא קרוב משפחתו. רעיית המשיב הוציאה לאור ספר העוסק בקורות חייה של אמו של המשיב (בו נזכר גם אביו המנוח של המערער). המערער שלח הודעה בפייסבוק לקרובת משפחתו, בעניין הוצאתו לאור של הספר, בה התייחס למשיב וכינה אותו גם "גנב לא קטן". בעקבות הודעה זו הוגשה התביעה לבית המשפט קמא.

נפסק: עוולת פרסום לשון הרע קבועה בסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע ולה שני יסודות: "פרסום" והיות הפרסום "לשון הרע". אמנם ההודעה לא הועלתה לפייסבוק קבל עם ועולם, אלא נשלחה כהודעה פרטית, אך לפי הגדרת המחוקק די בכך שההודעה נשלחה לאדם אחר זולת הנפגע כדי להוות פרסום. שומה על כל משתמש לסגל לעצמו כללי זהירות מתאימים גם כאשר הוא שולח הודעה אישית.

המערער ביקש לייחס לביטוי משמעות של קללה או גידוף. לא נפלה טעות במסקנתו של ביהמ"ש קמא לעניין סיווג הפרסום כלשון הרע. המבחן הוא אובייקטיבי וכוונת המפרסם אינה מעלה או מורידה. הביטוי "גנב לא קטן" אינו גידוף והוא עלול לבזות את המשיב. זו בדיוק המשמעות אותה ביקש המערער לייחס לדבריו. אין מדובר בדברים שנאמרו "בעידנא דריתחא". מדובר בהודעה מושכלת שלא קדמה לה התגרות או קנטור מצד המשיב. אין מדובר בפגיעה מזערית או בזוטי דברים. 

באשר לשאלת גובה הפיצוי, נראה כי ביהמ"ש קמא לא שיקלל, במידה הראויה, את הנסיבות המקלות שנלוו לפרסום - הודעה פרטית שנשלחה לאדם אחד; עוצמת הפגיעה; והשמצה אחת בלבד שמקבלת הפרסום לא ייחסה לה חשיבות. יש להפחית את גובה הפיצוי ל-5,000 ש"ח וכן את סכום ההוצאות שנפסק.