תא"מ 53665-05-16 שיאונט בע"מ נ' קיי.סי.אס. טכנולוגיות בע"מ

(פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת ניצה מימון שעשוע, 17.12.2017): מה קורה כשהצדדים להסכם מתעקשים במקום לנסות להקטין את הנזק.

העובדות: מחלוקת בין הצדדים ביחס להתקשרות במסגרתה הנתבעת הקימה אתר אינטרנט עבור התובעת.

נפסק: הליך כריתת ההסכם יצר עמימות ביחס לשאלה האם רכישת שירותי אחסון ותחזוקה היא חלק מעסקת הרכש, או שמא זו אופציה המוקנית לרוכש האתר. הנתבעת טענה כי הרווח בעסקה מבחינתה גלום באותן שנות תחזוקה, אך במצב כזה עליה להודיע מפורשות בהסכם כי רכישת שירותי התחזוקה ותשלום עבורם הוא חלק ממחיר העסקה להקמת האתר, וכי ככל ולא יוסדר מראש התשלום עבורו, לא יימסר האתר על אף שעלות הקמתו שולמה במלואה.

הנתבעת לא כללה בהסכם התראה כזו וכך יצרה מצג מטעה כלפי התובעת, ביחס להיות שירותי התחזוקה בגדר אופציה בלבד. גם לתובעת תרומה רשלנית ניכרת לכך שעניין זה לא הובהר בין הצדדים מלכתחילה. גם לאחר שהתגלעה המחלוקת בין הצדדים נהגו שניהם באופן דווקני ומנוגד לעיקרון הקטנת הנזק, וזאת בכך שהתובעת סירבה לשלם סכום נמוך יחסית עבור 3 שנים (14,000 ש"ח) והעדיפה לנתק קשר עם הנתבעת ולהוציא לטענתה עשרות אלפי שקלים על הקמת אתר חלופי. הנתבעת סירבה למסור לתובעת את קוד האתר כדי לאפשר לה להעלותו, על-אף שלקוחתה שילמה את מלוא התמורה עבור הקמתו, ובכך ירדה כל ההשקעה לטמיון.

בנסיבות העניין לשני הצדדים תרומה שווה ליצירת העמימות החוזית בשלב הטרום חוזי ולאי-הקטנת הנזק לאחר שנתגלעה המחלוקת. טענת התובעת על הסכום שהוציאה עבור פיתוח אתר חלופי לא בוססה כראוי בראיות. הנתבעת תחזיר לתובעת מחצית מהסכום ששילמה לה עבור פיתוח האתר, בסך 16,883 ש"ח כולל מע"מ, וכן הוצאות בסך 6,000 ש"ח ואגרת משפט.