רע"א 8545/17 ידיעות אינטרנט נ' ה.א.ב. טריידינג בע"מ

(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט מני מזוז, 7.1.2018): גם בית המשפט העליון לא מבין מה הביג דיל?

העובדות: בקשות רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [עש"א 6860-01-17], במסגרתו התקבל ערעור המשיבה על החלטת הפוסקת בקניין רוחני מיום 7.12.2016, שנעתרה לבקשת המבקשת לרשום את סימן המסחר המעוצב BigDeal, בסוג 35, עבור פעילות האתר bigdeal.co.il. האתר מספק קופונים, הנחות ושוברים בתחומי צריכה שונים. המשיבה מפעילה (משנת 1993) רשת חנויות למכירה קמעונאית תחת סימן המסחר Big Deal (לא מעוצב), הרשום בסוג 35. בית המשפט המחוזי קבע כי סימנה המסחרי של המשיבה אמנם אינו סימן מסחר מוכר היטב, אך כי סימנה המסחרי של המבקשת דומה לו באופן העלול להטעות את הציבור ולפיכך יש לבטל את רישומו. מכאן בקשת רשות הערעור.

נפסק: דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". טענות המבקשת נטועות בעובדות המקרה הקונקרטי, בכל הנוגע לתוצאת יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לקביעת סכנת הטעיה, בגדרם נבחנת מידת הדמיון בין הסימן שרישומו מבוקש לבין הסימן מושא ההתנגדות. 

אמנם הלכה היא כי ההגנה המוענקת ברישום סימן מסחר שאינו מעוצב רחבה יותר, בהיותה מעניקה הגנה לכל סוגי 'ההצגה' של המילה שמדובר בה. עם זאת, בדומה לביהמ"ש קמא, גם בית משפט זה מוצא קושי במתן הגנה קניינית רחבה לסימן מסחר הכולל את צמד המילים "ביג דיל", במנותק מעיצובו. הכרעת ביהמ"ש המחוזי לא ניתנה אך על יסוד ההגנה הרחבה של סימן מסחר שאינו מעוצב, אלא על יסוד סכנת ההטעיה הנובעת מהדמיון הקונקרטי בין הסימנים שבהם עושים הצדדים שימוש הלכה למעשה. ואכן, עיון בשני סימני המסחר, זה לצד זה, מעלה דמיון מובהק העלול להטעות. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ש"ח.