(פסק-דין, תביעות קטנות רמלה, השופטת אביגיל פריי): מצב בו הופכות הוראות חוק הספאם קרדום לחפור בו, אינן ממטרות החוק.

העובדות: תביעה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת התעניינה בעבר ברכישת נופש מהנתבעת. לטענתה, מעולם לא אישרה קבלת פרסומות וחרף זאת קיבלה עשרות פרסומות שלא כדין וללא יכולת הסרה מרשימת הדיוור. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובעת רכשה ממנה נופש הלכה למעשה וכי במסגרת התקנון באתרה מסכים הרוכש לקבלת פרסומות ממנה. 

נפסק: הנתבעת טענה להתקיימות החריג שבסעיף 30א(ג) לחוק. אין חולק כי לכל היותר התקיים מו"מ בין הצדדים בעניין רכישת שירות מהנתבעת וכי במסגרת זו מסרה התובעת לנתבעת את פרטיה. הנתבעת אף צירפה את תקנון האתר, ממנו עולה כי במתן הפרטים אישרה התובעת את צירופה לרשימת הדיוור, וכן העידה את נציג אגף המחשוב לאישוש טענותיה. טענת התובעת כי ניסתה להסיר עצמה מהרשימה ללא הצלחה לא נסתרה. מאידך, משך התקופה בה קיבלה את הדיוור ללא מחאה מצידה נזקפת לחובתה. הדעת נותנת כי במצב עניינים בו הפרסומות היו מטרידות אותה בצורה שאינה מאפשרת לה לנהל את ענייניה השוטפים, לא היתה ממתינה תקופה של שנתיים להגשת התביעה. ביהמ"ש לא שוכנע כי הנתבעת עברה על החוק וקשה להלום כיצד יהיה בפסיקת פיצוי כדי לקדם את מטרות החוק ולהרתיע את הנתבעת. התביעה נדחתה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ש"ח.