סע"ש 14245-02-17 אנחין נ' אליאסי

אולי יעניין אותך גם

(החלטה, עבודה ת"א, השופטת יפית זלמנוביץ גיסין): ניסיון ל"דיג" ראיות במסווה של בקשה לניטור תיבת דוא"ל מעורבת של עובד.

העובדות: בקשה למתן צו תפיסת נכסים (אנטון פילר). לטענת המבקש, המשיב פוטר מעבודתו עקב הפרת חובותיו כעובד והמבקש מבקש לאפשר לו לנטר את תיבת הדוא"ל שהיתה בשימושו, בתקופת עבודתו, כדי שיוכל להוכיח כי הפר את חובת הסודיות המוטלת עליו וכן כדי להפיק את תוצרי עבודתו. 

נפסק: על מבקש צו מסוג אנטון פילר לשכנע כי קיים חשש ממשי להעלמת ראיות וכי העלמתן תכביד באופן ממשי על ניהול התביעה. על מבקש צו מסוג זה להוכיח כי ייגרם לו נזק באופן שלא יאפשר לו להוכיח את טענות ההגנה שלו אם ביה"ד לא יאפשר לו לתפוס, לצלם או להעתיק את תכתובות המייל מתיבת הדוא"ל שניתנה למשיב בתקופת עבודתו אצל המבקש. על הבקשה להיות מבוססת היטב [עניין פלונית - בר"ע 210/08]. 

הבקשה, אף שהוכתרה כבקשה למתן צו מסוג אנטון פילר, אינה עונה, מהותית ופרוצדורלית, על התנאים למתן צו מסוג זה (לא הוגשה במעמד צד אחד, לא התבקש מינוי כונס נכסים, לא נטען כי המשיב עומד להעלים ראיות ועוד). לפיכך, אין מדובר בהליך מסוג אנטון פילר, אלא לכל היותר מתן צו המתיר למבקש לנטר את תיבת הדוא"ל של המשיב. 

האם טענת המבקש, כי בתיבת הדוא"ל של המשיב אגורות תכתובות עם בעלי מקצוע/לקוחות, מקימה לו זכות לעיין במידע האגור בתיבה? המבקש לא טען כי בידי המשיב רשימת לקוחות או "מידע סודי" כל שטען הוא כי ככל ויידרש להשיג את פרטי הלקוחות מחדש, יהא עליו להשקיע בכך כספים נוספים. נדרשת זהירות רבה בעת מתן צווי חיפוש ותפיסה ואף מתן זכות ניטור ועיון בתכתובת שנוהלה על-ידי עובד במסגרת עבודתו, מהמחשב שסופק לו על-ידי מעסיקו [עניין טריגו - בר"ע 38380-03-17].

עניין אקספו [סע"ש 18279-06-16] אליו הפנו הצדדים עסק בתיבת דוא"ל מקצועית והנתבע באותו מקרה לא חלק על זכות התובעות כי המיילים יופנו לתיבה מקצועית אחרת לשם המשך טיפול בעניינים המקצועיים של התובעות. לבקשת המשיב לא צורפה ולא ראשית ראיה לטענתו כי המשיב העביר לצדדים שלישיים מידע באמצעות הדוא"ל ובכך הפר את חובת הסודיות. הטענה נטענה בעלמא.

בצדק חזר המבקש מטענתו כי תיבת הדוא"ל שניתנה למשיב במסגרת עבודתו היא תיבה מקצועית. עסקינן בתיבת דוא"ל מעורבת. אף שלא הוכחו נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות ניטור של תיבת הדוא"ל המעורבת שניתנה למשיב, הרי שהמבקש אף לא עמד בכל ארבעת הקריטריונים שנקבעו בפרשת איסקוב [ע"ע 90/08], אשר בלא שהתקיימו אין להתיר למעסיק לנטר את תיבת הדוא"ל של עובדו (עקרון המידתיות, עקרון הלגיטימיות, עקרון השקיפות ועקרון צמידות המטרה).

בהסכם ההעסקה של המשיב לא נזכרת כלל מדיניות ניטור תיבות הדוא"ל של עובדי המעסיק. בנסיבות בהן לא נטען כי קיימת מדיניות של ניטור תיבת דוא"ל אצל המבקש, לא כל שכן שהובאה לידיעת המשיב, מאחר ולא הייתה קיימת מדיניות כאמור, לא יכולים להתקיים תנאי המדיניות ועקרון הלגיטימיות. לא זו בלבד שהמבקש לא הצביע על ראשית ראיה שתקים לו זכות, ולו לכאורית, לניטור תיבת הדוא"ל של המשיב, הוא אף מבקש לעשות שימוש בהליך הנטען על-מנת "לדוג" ראיות. לזאת אין לתת יד. הבקשה נדחתה. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 3,500 ש"ח.