(פסק-דין, מחוזי י-ם, השופט אביגדור דורות): ערעור על הכרעת דינו של ביהמ"ש השלום לתעבורה בי-ם [תת"ע 2354-05-15], שהרשיע את המערער בעבירה של נהיגה ברכב, תוך שימוש בטלפון נייד, שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. המערער טען, בין היתר, כי התקנות כוללות שני תנאים מצטברים: אחיזה בטלפון ושימוש בטלפון (שלא באמצעות דיבורית) וכי העדויות מצביעות על כך כי אחז בטלפון, אך לא כי עשה בו שימוש כלשהו. נפסק - דין הערעור להידחות ביחס לממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי ביהמ"ש קמא ולפיכך נקודת המוצא היא שהמערער אחז במכשיר הטלפון בעת הנהיגה ברכב ולא בעת שהרכב עמד ברמזור אדום. תקנה 28(ב) הותקנה בשנת 2007 והנוסח שלה הולם מכשירי טלפון מן הדור שהיה קיים בשנה זו, בין היתר לאור כך שהתקנה מתייחסת במפורש לטלפון שקיימים בו לחצנים לחיוג. כידוע, כיום אין בטלפונים החכמים לחצנים, שכן החיוג וההקלדה נעשים באמצעות מסך מגע. זאת ועוד, סעיף קטן 1(ב) מדבר במפורש על שליחת וקריאת מסרונים. השימוש בטלפונים החכמים כיום מתאפיין לא רק באפשרות לקיים שיחות טלפון או קריאת מסרונים, והוא כולל גם שליחת מסרים וקריאתם באמצעות יישומונים כגון וואטסאפ, פייסבוק, טוויטר ועוד, תשדורות דוא"ל, גלישה ברשת, השמעת מוסיקה ושימושים מגוונים נוספים. האיסור המדובר נוגע לחובת נהגים להחזיק בהגה בשתי ידיים. השימוש הגובר בטלפונים בזמן נהיגה, הביא את המחוקק להתייחסות מפורשת לעניין אחיזה במכשיר הטלפון בזמן הנהיגה. מן הדיונים בוועדת הכלכלה בשנת 2007 עולה בבירור כי, לעניין האיסור לאחוז בטלפון הנייד בזמן הנהיגה, אין הבדל אם הנוהג מדבר בטלפון, שולח מסרונים, או עוסק בקריאתם. שנית, בכל הנוגע לשימוש בטלפון באמצעות דיבורית, כאשר הנהג אוחז בשתי ידיו בהגהה המכונית, נקבע איסור לשלוח או לקרוא מסרונים. חלפו מספר שנים מאז עדכון נוסח האיסור וההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות שימושים חדשים בטלפון החכם, שלא היו ידועים למחוקק המשנה בשנת 2007. מה דינם של נהגים המשתמשים בטלפון, כאשר הוא מצוי בתוך התקן מסוג דיבורית, השולחים או קוראים בזמן נהיגה מסרים או דוא"ל באמצעות היישומונים השונים, או הגולשים בזמן נהיגה באתרי אינטרנט. אין בתקנה התייחסות לכך. הפרשנות הנכונה של תקנה 28(ב)(1)(ב) היא שהאיסור שבה חובק גם שליחת או קריאת מסרונים באמצעים חדשים, אף שטרם היו בשימוש בשנת 2007. הערעור נדחה.