האם על ספריות ציבוריות לחסום תכנים פורנוגרפיים במחשביהן?

סערה ציבורית מתחוללת בימים אלו במדינת ניו-יורק. במרכזה, סירובן של ספריות ציבוריות להתקין במחשביהן מנגנוני סינון לתכנים פורנוגרפיים. זאת לכאורה, בניגוד לחוק הקיים - CIPA - Children Internet Protection Act - חוק פדראלי המחייב את התקנתן של תוכנות לסינון תכנים בכל הספריות המבקשות לקבל תמיכה פדראלית ברכישת ציוד מחשבים ותשתיות אינטרנט. הספריות מחויבות בסינון תכנים משלושה סוגים - פורנוגרפיית ילדים, תכני זימה ותכנים הפוגעים במיעוטים.

הספריות, הפועלות בהתאם להנחיית ארגון הספריות האמריקאי (ה-ALA), טוענות כי החוק עמום ואינו מגדיר אילו תכנים ספציפיים משוייכים לכל קטגוריה. הואיל וכך, גם מנגנוני הסינון האוטומטיים אינם יודעים לבצע דיכוטומיה מוצלחת בין תכנים חוקיים לכאלה שאינם חוקיים ולוקים באפקט של "חסימת יתר".

האם מנוי העתיד לעבור ניתוח כריתת צינור הזרע אינו רשאי לצפות בתמונות המתארות את ההליך מאחר ואלו ייחשבו כתכני זימה? האם מנוי החוקר את היסטוריית השבטים האפריקאים אינו רשאי לצפות בסרטים תיעודיים של אותם שבטים מאחר ואלו מסתובבים חצי עירומים? מציאות זו, בה תיתכן חסימת מידע או תכנים חוקיים, בין היתר תכנים פורנוגרפיים, הנגישים לציבור ברשת האינטרנט, מהווה פגיעה בחופש הביטוי ובחופש הביטוי האקדמי של מנויי הספרייה. בארגון הספריות האמריקאי מבהירים שהספרנים אינם שופטים ומשכך אינם יכולים להחליט עצמאית אילו תכנים ניתן או לא ניתן לחסום.

עניין זה כבר הוכרע בעבר בפסק דין של בית המשפט העליון האמריקאי משנת 2003. בהחלטתו, בית המשפט קבע שקיומם של מנגנוני סינון תכנים בספריות אינו פוגעת בזכותם לחופש הביטוי של המנויים בהתאם לתיקון הראשון לחוקה האמריקאית. "מטרת הספריות הציבוריות לספק חומרים שיעלו בקנה אחד עם התועלת הציבורית" נימקו השופטים, "משכך, כשם שהספריות לא כללו חומר פורנוגרפי במאגרי המידע המסורתיים והפיזיים שלהם, בהתאם, לא תהיה לחומר זה גישה גם דרך עמדת האינטרנט המהווה זרוע אלקטרונית למציאת המידע". בנוגע לאפקט "חסימת היתר" מצא בית המשפט פתרון בכך שאפשר למבוגרים לבקש לבטל את מנגנון החסימה במחשב הספציפי בו הם משתמשים.

חרף הפסיקה והחוק, המכשירים הלכה למעשה את קיומם של מנגנוני הסינון, ארגון הספריות האמריקאי הוציא הנחיות ברורות שלא להתקין את אותם מנגנונים. ציותם העיוור של הספריות הציבוריות בניו-יורק להנחיות אלו, כך נטען, גורמת לנזק חברתי. היא חושפת את הספרנים ולקוחות הספרייה לאווירה עויינת של הטרדה מינית וחושפת את הממשלה לתביעות נזיקין. באופן מפתיע, הממשל לא כופה על הספריות הציבוריות, שהוקמו מכוח חוק וכפופות לממשל, התקנת מנגנוני סינון אלו. הנושא נמצא על סדר היום וטרם נמצא לו פתרון המקובל על ארגון הספריות האמריקאי.