הסדרה עצמית במקום חוק

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה ביום ראשון שלא לתמוך בהחלת דין רציפות על הצעת החוק לסינון אתרים. את ההצעה יזמה וקידמה ש"ס בכל עוצמתה הפוליטית. שר התקשורת משה כחלון התנגד, ושר מיקי איתן שחרר הצהרה מתבקשת על ההבדל ביננו לבין משמרות המהפכה באירן. שניהם צודקים, בעיקר איתן שהתנגד להצעה מההתחלה – כי שר התקשורת, בפברואר 2008, עדיין בכשירותו כחבר כנסת בלבד דווקא תמך בחוק בקריאה טרומית – והוא היה בחברה טובה, אגב, גם ראש הממשלה ושר האוצר דהיום תמכו אז בהצעה, אבל אני לא רוצה להתעסק בקטנות. כמו שיענקל'ה רוטבליט אמר: דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

הצעת החוק באמת הזויה, וגלגוליה השונים לא ממש היטיבו איתה.  היא קובעת לדוגמה שמנוי של ספק גישה לאינטרנט שלא הודיע אם הוא רוצה שירות מסונן או לא, יקבל שירות מסונן. שר התקשורת צדק כשתלה את התנגדותו בין השאר בכך שתיווצר "רשימת בושה" אצל הספקים, של מי שביקשו לצפות באתרי מין, הימורים ואלימות. וההצעה גם מגדירה אתרי מין שיסוננו במונחים הלקוחים מחוק העונשין. לדוגמה: "הצגת אדם או איבר מאבריו כחפץ זמין לשימוש מיני". אי-אפשר להחליט אם לצחוק או לבכות כי סינון תוכן מתבצע באמצעות תוכנות מחשב. תראו לי תוכנת מחשב אחת שיכולה לקבוע אם יד, רגל או שד מוצגים כחפץ זמין לשימוש מיני או לא. הרי זו החלטה שגם בני-אדם מתקשים בה והיא תלוית הקשר, תרבות, שפה, מצב רוח – you name it....

אבל – וזה אבל גדול – מצהלות השמחה על "מפלתה של ש"ס" מוקדמות מדי. הן מלמדות כמה דברים. הנה שניים מהם -
  • ההצעה עשתה שירות רע ליוזמיה. הפירסום אמנם טוב אבל הי, אתם הרי פוליטיקאים, אני לא חושד בכם שרציתם פירסום, רציתם רק לקדם את טובתם של ילדי ישראל. והעניין הזה כרגע בהקפאה. מי זוכר שבין נפלאות האינטרנט יש גם סיכונים מוחשיים לילדים, ממש כמו בכל הבט אחר של החיים?;
  •  הכותרות על מפלה מלמדות על קוצר ראיה עיתונאי. ההצעה לא מתה והיא גם תחזור, כי שהרב עובדיה מבקש לקדם אכן יקודם. אז או שש"ס תחכה בשקט ליום שהממשלה תהיה תלויה בה – וזו ישראל, היום הזה יגיע מהר מאד; או שתתחיל בסבלנות בתהליך החקיקה מההתחלה, או שהשר כחלון, אחרי שסיפק את רצון החילוניות הישראלית יפנה לספק את רצון הקואליציה החרדית. הוא יעשה את זה במקרה הטוב בדרך של תיקון ברשיונות ספקי הגישה. משרד התקשורת כבר מדבר על כך במפורש. במקרה הפחות-טוב הוא יציע חקיקה נאורה יותר.
איגוד האינטרנט הישראלי מקדם מהלך של הסדרה עצמית בנושא. ראשית, גילוי נאות, אני משתתף במהלך כיועץ משפטי חיצוני לאיגוד. הסדרה עצמית היא וולונטרית. התעשיה מקבלת על עצמה סט של כללים, כדי לקדם עניינים ראויים (כמו הגנה על קטינים) ולהימנע מהסדרה כופה בחקיקה. הסדרה עצמית כזו יכולה להציע פתרונות יעילים יותר מהוראות המגיעות מלמעלה, ברישיון או בחקיקה. המתח בין החירות לצרוך מידע לא מסונן – שהוא הבט של חופש הביטוי – לבין הצורך בהגנה על קטינים, קורא להסדרה כזו שספקי הגישה בישראל יהיו צד לה.

{שודר לראשונה בגל"צ, בתוכנית המשפטית של עו"ד דודי תדמור, ב- 16.7.2009}