ישראל: פורסם תזכיר חוק להסדרת זיהוי ביומטרי

אולי יעניין אותך גם

תזכיר חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגרי מידע ביומטריים, התשס"ח-2008, הוגש לעיונם של גורמים במערכת המשפט בישראל ובהם נשיא ביהמ"ש העליון, היועמ"ש, האגודה לזכויות האזרח ומנהלי הפקולוטות למשפטים של האוניברסיטאות בישראל. התזכיר, שהוכן על-ידי משרד הפנים, מבקש להסדיר בחקיקה את מעמדן של תעודות הזהות הביומטריות, מאגרי המידע הרלוונטיים להם ואפשרויות השימוש במידע הביומטרי שנאגר.

לפי התזכיר, תעודות הזיהוי הביומטריות יכילו את נתוני תביעת שתי אצבעותיו של כל אזרח שיחוייב במסירתן ותצלום של תווי פניו. נתונים אלו ישמרו במאגר מידע לאומי באופן דיגיטלי ואף על שבב שיוטמע ב"תעודת זהות אלקטרונית", שתופק לכל אזרח או ב"דרכון אלקטרוני". תעודת הזהות האלקטרונית תאפשר לבצע "חתימה אלקטרונית" לפי חוק חתימה אלקטרונית. בהתאמה, יוקם מאגר מידע ממשלתי. הוא יפוקח על ידי רשות ייחודית שתוקם אף היא לפי תזכיר חוק זה. כך, לטענת משרד הפנים, יפסקו הזיופים הרבים לתעודות הזהות הקיימות. על פי התזכיר, המאגר הביומטרי הלאומי לא מוגבל בהכרח באופי הנתונים שינוהלו בו (תביעות האצבע ותווי הפנים של אזרחי המדינה), אלא הוא יכול להכיל גם "כל מאפיין ביולוגי או פיזיולוגי אנושי ייחודי אשר ניתן למדידה ואשר ניתן לעשות בו שימוש לצורך זיהוי או אימות זהותם של בני אדם באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו".

למרות שהמאגר נועד להסדיר את הזיהוי של אזרחי המדינה בתנועתם בתוך ואל מחוץ למדינה, תזכיר החוק מאפשר למשטרת ישראל לדרוש מבית המשפט לקבל מידע מן המאגר הביומטרי הלאומי לשם גילוי, חקירה או מניעה של פשעים. זאת לאחר שבית המשפט שקל את מידת הפגיעה בפרטיות. לעומת זאת, רשויות בטחון דוגמת שירות הבטחון הכללי וצה"ל - לא נדרשות בקבלת כל אישור שיפוטי על מנת לקבל מידע מן המאגר.

לפי התזכיר, הוועדה שתיישם את החוק תהייה משותפת לוועדת הפנים והוועדה לשירותים חשאיים. כל ישיבותיה ודיוניה יהיו חסויים "לאור ההיבטים הבטחוניים" הקשורים אליה. גם פעילות הרשות שתוקם, לרבות כלליה, תהיה סודית "לאור רגישותם המיוחדת והצורך בהגנה המירבית על סודיותם". אם לא די בכך, התזכיר מבקש לתקן את חוק חופש המידע כך שהרשות שתוקם על פי החוק המוצע לא תיכלל ברשויות אשר חוק חופש המידע חל עליהם.

law.co.il מסכם: פרויקט טכנולוגי-אזרחי שהיה אמור להסדיר את הזיהוי האלקטרוני במסמכים בישראל הפך לפרויקט בטחוני-פלילי אשר יוצר סיכונים פוטנציאליים חריפים מבחינת אבטחת המידע והגנת הפרטיות בישראל.