על שולחן הכנסת הונחה שלשום הצעת חוק פרטית חדשה [פ/3143/18], שנועדה לתקן את חוק בתי המשפט ולהסמיך את הרשות השופטת לדון בתביעה אזרחית שהוגשה נגד נתבע אנונימי ובלבד - שיחד עם התביעה יגיש התובע גם בקשה לחשיפת זהות הנתבע. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - תביעה נגד נתבע שזהותו אינה ידועה), התשע"א-2011, הוגשה על-ידי חה"כ דני דנון (ליכוד). ההצעה קובעת כי בית המשפט יהיה רשאי, לבקשת התובע, להורות למי שמחזיק במידע למסור לבית המשפט את פרטי הנתבע, או פרטים הדרושים לבירור זהות הנתבע ובלבד ש: (1) התובע נקט אמצעים סבירים לגלות את זהות הנתבע ולא קיימת אפשרות אחרת לברר את זהותו; (2) ניתן לזהות באופן ברור את הנתבע; (3) קיים חשש של ממש לביצוע עוולה כלפי התובע ו- (4) התועלת בחשיפת זהות הנתבע והעניין הציבורי, עולה על הנזק שבה. עוד קובעת ההצעה כי הפרטים יועברו לעיון ביהמ"ש וכי האחרון יעביר העתק של התביעה לנתבע, טרם חשיפת זהותו - זאת על-מנת לאפשר לנתבע להגיש התנגדות לבקשה, מבלי לפגוע בחיסיון זהותו.

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי היא נכתבה בעקבות פסק-דינו של בית המשפט העליון, בעניין רמי מור, שקבע כי לא קיימת כיום מסגרת דיונית הולמת למתן צו המורה לחשוף את זהותו של גולש אנונימי, ואין להמציא מסגרת כזו בחקיקה שיפוטית. law.co.il מוצא שהצעת החוק החדשה מתקנת מספר כשלים שהופיעו בהצעות חוק דומות שהוגשו לאחרונה, כגון הצעת החוק שהוגשה על-ידי חה"כ זבולון אורלב ושאושרה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, או הצעתו של חבר-הכנסת מאיר שטרית. שתי ההצעות האחרונות ביקשו להסדיר את נושא חשיפת זהותם של משתמשי אינטרנט אנונימיים, במקרים של פרסום לשון הרע, מבלי להתחשב בכך שעשויים להיות מקרים נוספים שיידרשו חשיפת זהות כאמור, כגון במקרים של הפרת זכויות קניין רוחני, או פגיעה בפרטיות. שאפו.