אמאזון שיחררה את גירסה 2 של קורא הספרים האלקטרוני המצליח שלה, קינדל. הגירסה כוללת פונקציה חדשה בשם "קרא לי" המאפשרת להאזין לטקסט באמצעות סינתיסייזר במחשב (או, בעברית פשוטה, Text to Speech). מנכ"ל התאחדות הסופרים האמריקאית אמר לוול סטריט ג'ורנל שאין לאמאזון את הזכות לקרוא את הספר בקול; לשיטתו זוהי יצירה נגזרת שהזכות הייחודית לבצעה מסורה לבעל זכויות היוצרים בספר. הבלוג Copyrights & Campaigns מתלבט אם הטענה נכונה מבחינה משפטית ומגיע למסקנות הבאות: היות שהקינדל לא כולל הקלטות של הספרים אלא רק פונקציית מחשב היודעת לתרגם כל טקסט לדיבור, אין פה יצירה נגזרת. אבל השאלה היותר מעניינת, הוא גורס, היא אם השמעת הספר באמצעות קינדל היא ביצוע פומבי. שאלת הפומביות בהקשר זה מורכבת יותר, מה גם שאם מישהו עושה משהו - זה המשתמש ולא אמאזון.

law.co.il נזכר בנוסטלגיה בחוק זכות יוצרים, 1911, הישראלי, ההוא שחירפו וגידפו אותו עד שהחליפו אותו בחוק החדש מ- 2007, שקבע בסעיף 2(1) (VI) כי הקראה פומבית או דקלום פומבי על ידי אדם אחד של קטע שאינו ארוך ביותר משל יצירה שנתפרסמה - מותרת. מה שאומר שהקראה פומבית של קטע שהוא כן ארוך ביותר, נאסרה (היא רק דרך אחת של ביצוע פומבי אסור).