(פסק-דין, מחוזי תל-אביב, השופטת ענת ברון): האם הצגת הדמיות ממוחשבות של בית מגורים, באתר אינטרנט של משרד האדריכלים שתכנן את הבית, מבלי לציין פרטים מזהים של הבית או בעליו, מהווה פגיעה בפרטיות? נפסק - הזכות לפרטיות היא אחת מזכויות היסוד החשובות של הפרט בחברה דמוקרטית, המגנה על האינדיבידואל ועל האוטונומיה של הפרט, ביחסיו עם הסביבה. זה מכבר זכתה הזכות לפרטיות למעמד חוקתי. בעידן של קידמה טכנולוגית, הנותנת אותותיה כמעט בכל תחומי החיים, יש חשיבות יתרה להעניק לזכות לפרטיות הגנה ראויה. נדמה כי יש קושי של ממש להגדיר את גבולותיה של זכות זו. בענייננו, הפגיעה בפרטיות נגרמה לפי הנטען כתוצאה מחשיפת ביתו של התובע באינטרנט, ללא הסכמתו. הפסיקה הכירה בביתו של אדם ככזה שעומד במרכז האוטונומיה הפרטית שלו. אין בעצם העובדה שמדובר בהדמיות מחשב מלאכותיות ולא בתמונות שצולמו, כל רבותא לשאלת הפגיעה הנטענת בפרטיות, כיוון שההדמיות מציגות את בית התובע כפי שהוא במציאות ואין זה משנה אם הן תוצר של עבודת מחשב או מצלמה.

פרסום ההדמיות של בית התובע באתר הנתבעים דינו כדין פרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו של אדם, כאמור בסעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות. ההדמיות שפורסמו מאפשרות להתרשם מאורח החיים בבית, הרגלי הדיירים בו וגם ממצבם הכלכלי. הפרסום נעשה ברשת האינטרנט והמידע הפוגע בפרטיות חשוף לכמות בלתי מוגבלת של צופים, מהארץ ומהעולם, באופן קבוע וללא הרף. משמצוי המידע ברשת, ניתן להעתיק אותו, לאחזר אותו ולעשות בו כל שימוש כיד הדמיון הטובה על גולשי הרשת. מקובל לראות בזכות לפרטיות כזכותו של אדם לשלוט במידע אודותיו. גם אם הפרסום באתר הנתבעים לא כלל פרטים מזהים של הבית או בעליו, די בעצם הפקעת המידע החזותי של הבית משליטת התובע ונטילתו לשימוש הנתבעים כראות עיניהם, כדי לקבוע שיש בפרסום פגיעה בפרטיות. הנתבעים לא הצביעו על אינטרס מהותי שלהם העשוי להיפגע כתוצאה ממתן צו המניעה המבוקש בתובענה. ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות כל שימוש שהוא שיש בו משום פגיעה בפרטיות, בתצלומים או הדמיות המציגים את בית התובע מכל זווית שהיא.