(פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת אשרית רוטקופף): התובע, עו"ד במקצועו, כותב בלוג בשם "תפוח ברשת", בו הוא מפרסם מאמרים פרי עטו העוסקים בקניין רוחני, מחשבים ואינטרנט. לטענתו, גילה כי עשרות (61) מיצירותיו הועתקו לאתר האינטרנט "חדשות מחלקה ראשונה", שהנתבע 1 הוא העורך הראשי שלו והנתבעת 2 היא בעליו, תוך הפרת זכויות היוצרים שלו, לרבות זכותו המוסרית. הנתבעים טענו, בין היתר, כי עשו שימוש בפרוטוקול RSS, בתום לב, מתוך הבנה כי דרך פעולה זו מקובלת על התובע, שכן האחרון התיר לכל אחד למשוך את רשימותיו לאתרים אחרים באינטרנט. נפסק -

• האם רשומותיו של התובע בבלוג הינן בגדר יצירה המוגנת בהתאם לחוק? התובע לא צרף כראיה את כל הרשומות שפורסמו באתר, אלא דוגמאות ספורות וכן טבלה של ריכוז רשימות שתאריכן שונה או של רשימות שהושמטו מהן תמונות. על כן, לגבי מרביתן של הרשימות, פרט לאלה שצורפו כראיה, לא התקיימה הוכחה ראשונית כי אכן עסקינן ביצירות או כי הופרה זכות לגביהן. באשר לרשימות הבודדות שצורפו - הינן בגדר "יצירה".
• האם התקנת פרוטוקול ה- RSS בבלוג, יש בו משום אמירה של בעל הבלוג כי לכל דכפין ניתן היתר למשוך תכנים מן הבלוג? לאדם המשקיע ביצירת יצירה בעולם הממוחשב חייבת להיות הזכות להחליט כיצד תנוצל יצירתו ומה יהיו גבולות השימוש בה. בין שהוא מתיר שימוש נרחב וחופשי ביצירתו ובין אם לאו וזאת, בכפוף למערכת ציפיותיו הראשוניות בעת שבחר לפרסם את היצירה במרחב הממוחשב.
• במקרה דנן, התובע הקים את הבלוג לצורך פרסום הגיגיו האישיים, בין בענייניו הפרטיים ובין בעניינים הקשורים למקצועו, לשם הפצתם לגולשים השונים. לצורך הגברת התפוצה, התקין התובע את פרוטוקול ה-RSS, המאפשר לגולשים לקבל באופן שוטף עדכונים המתפרסמים בבלוג. התובע לא בחר בברירת המחדל של שימוש בכותרות בלבד ואיפשר קבלת כותרות וטקסטים מלאים מהבלוג. התובע אף התקין צלמיות המאפשרות שיתוף תכנים מהבלוג ברשתות חברתיות וכן שיתוף עם אתרים אחרים. בכך, הצהיר התובע באופן מפורש, כי בכוונתו להפיץ את התכנים בבלוג, ככל שניתן.
• עצם התקנת פרוטוקול ה- RSS אין בו משום ויתור של היוצר להגנת החוק על יצירותיו. עם זאת, דרך התנהלותו של התובע מצביעה על כך כי הסכים לטשטוש הגבולות במרחב האינטרנטי ואיפשר את הפצת תכני הבלוג בכל דרך אפשרית. ייתכן כי בכך יש משום הכרה מראש שייתכן כי יתקשה להגן על זכות היוצרים וכמשתמע מכך - ויתור על הגנת הזכות. התובע לא בחר בברירת המחדל של הפרוטוקול, לפיה יועברו רק כותרות, ועל כן נמשכו הרשימות במלואן ואף בכך יש משום הצהרה מצד התובע באשר לרצונו להפיץ את הגיגיו. התובע, בהתנהלותו, ויתר על ההגנה שמעניק לו החוק.
• האם קיימת לנתבעים הגנת השימוש ההוגן? הנתבעים לא נקטו בשיטה של העתקה לאתר, אלא במשיכת כותרות באמצעות ה-RSS, שהותקן על-ידי בעלי האתרים מהם נמשכו הכותרות. מדובר בטכנולוגיה לגיטימית שהותקנה הדדית, הן על-ידי האתר "הנמשך" והן אצל האתר "המושך". כל עוד האתר המושך עשה שימוש הוגן בתיעוד שנמשך, תוך מתן קרדיט למחבר, הוא חוסה תחת הגנה מלאה של החוק.התנהלות הנתבעים הייתה תקינה, תוך שהם מחד מעניקים במה באתר ליוצרים שונים, ללא קבלת תמורה, תוך שמירה על זכויות היוצרים, לרבות מתן קרדיט ופרסום שם היוצר. הפסיקה הכירה בכך שפרסום שם היוצר בצד יצירתו, תחשב שימוש הוגן ובתום לב, במיוחד כאשר המפרסם לא הפיק רווחים כלשהם מהפרסום.
• התובע טען כי הנתבעים הפרו את זכותו המוסרית ביצירות, משום שפרסמו אותן באופן שונה מהפרסום בבלוג, הן בהיעדר תמונות והן מבחינה אסתטית, לרבות שינוי תאריך. טענות התובע מתייחסות לדברים של מה בכך, כאשר אין בפיו טענה כי התוכן עצמו שונה או שובש על-ידי הנתבעים ומכל מקום הנתבעים הסירו את הפרסום מיד עם דרישת התובע והיקף הכניסות היה מזערי. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך 15,000 ש"ח.