חוק האנג'לים החדש יוצא לדרך

בשבוע האחרון פורסם תיקון חשוב ומעניין לחוק האנג'לים. התיקון כולל כמה שינויים מהותיים עבור משקיעים פוטנציאליים בחברות סטארט-אפ ומו"פ בישראל. המעניין מביניהם - הוספת מסלול הטבות מס חדש וייחודי להשקעה בחברות הזנק בתחילת דרכן. המסלול יוצר ודאות רבה יותר ואמור להקטין משמעותית את הסרבול שהיה קיים בדין הקודם. כך למשל, הובהרו ורוככו התנאים בעניין היקף הכנסות שמעבר להן החברה כבר לא תזכה את משקיעיה בהטבות שמעניק החוק. נציין כי ההסדר המקורי שתוקן יצר, הלכה למעשה, ניגודי אינטרסים בין המשקיעים לחברה ועם סילוקו יהפוך החוק לאטרקטיבי יותר מנקודת מבטם של המשקיע ושל החברה.

חוק האנג'לים המקורי נחקק בשנת 2011 כחלק מחקיקה רחבה יותר בנושא עידוד תעשייה עתירת ידע ומו"פ. מטרתו היתה לקדם תעשיות עתירות ידע באמצעות מתן הקלות ותמריצי מס, על מנת לשמר ולשפר את היתרון של מדינת ישראל בתחום המהווה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי. הנחת המוצא של חוק האנג'לים המקורי הייתה כי השקעות בחברות הזנק מאופיינות בסיכון ומרבית ההשקעות הללו יורדות לטמיון, כך שקיים קושי מובנה בגיוס משקיעים ומקורות מימון. על כן, בחר המחוקק דרך יצירתית להוזיל את עלות ההשקעה: הוא קבע הסדר לתקופה מוגבלת (עד ליום 31.12.2015) שעניינו מתן הטבת מס להשקעה של יחידים במניות חברות עתירות מו"פ (בלשון החוק - "חברת מטרה"). ההטבה מתבטאת בכך, שסכום ההשקעה יותר בניכוי לצרכי מס באופן מיידי על פני תקופה של 3 שנים, במקום להמתין לניצול עלות ההשקעה רק באקזיט (אם בכלל). בנוסף, התיר החוק לנכות כהוצאה לצרכי מס השקעות שביצעו תאגידים בחברות מטרה, וזאת בפריסה על פני חמש שנים החל מהשנה שלאחר שנת הרכישה.

חוק האנג'לים המקורי קבע כי הטבת המס כפופה לשורה של תנאים, בכללם תנאי לפיו ניירות הערך של חברת המטרה לא יירשמו למסחר בתקופת ההטבה. עוד נדרש שלפחות 75% מסכום ההשקעה בחברה ישמש להוצאות מו"פ וכי ¾ מהוצאות המחקר והפיתוח של החברה תבוצענה בישראל. לבסוף נקבע, כי הוצאות המו"פ הוצאו לשם קידומו או פיתוחו של מפעל שבבעלות חברת המטרה. לעניין זה נדרש אישור המדען הראשי כי הוצאות המו"פ של חברת המטרה הן הוצאות מו"פ כהגדרתן בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984.

בפועל, כמות הנהנים מחוק האנג'לים היתה מועטה. בכך החטיא החוק את מטרתו. לאחר בחינה מחודשת, פורסם כעת התיקון אשר בראש ובראשונה מאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום 31.12.2019 (ומאפשר לשר האוצר להאריך את תוקפה בצו בתקופה בת ארבע שנים נוספות). עוד במסגרת התיקון השינויים המרכזיים הבאים:
  1. הפחתת השיעור הנדרש של הוצאות מו"פ בחברת מטרה מ-75% ל-50% בלבד. כמו כן, התיקון מבהיר שאם החברה לא עמדה בתנאים הללו, הרי שהדבר לא יגרור השלמת מס רטרואקטיבית מצד המשקיע היחיד אלא מצד החברה בלבד.
  2. הרחבת תחולת הטבות המס להשקעה בחברות מטרה גם לשותפויות של יחידים (להבדיל מיחידים בלבד). כך, בעוד שעל פי החוק המקורי יחיד יכול היה ליהנות מהטבות המס רק במצב שבו ביצע את השקעתו בחברת המטרה במישרין, הרי שכעת יכולים מספר יחידים להתאגד יחד במסגרת שותפות על מנת לבצע השקעות בחברת מטרה וכל אחד מהמשקיעים הבודדים יהיה זכאי ליהנות מהוראות החוק לצד יתרונותיה של התאגדות בשותפות (יתרון לגודל, הקטנת סיכון). יש להדגיש כי על פי הוראות החוק ועל מנת שהיחיד יהנה מההטבה, השותפות יכולה להשקיע רק בחברה אחת. לא ניתן יהיה אפוא לפזר באמצעות שותפות אחת את ההשקעות בין מספר חברות מו"פ, אף אם כל אחת מהחברות עונה בפני עצמה על ההגדרות.
  3. החוק יוצר מסלול הטבות חדש להשקעה ב"חברה מתחילה" (בשונה מהשקעה ב"חברת מטרה"). מדובר בהטבות מס דומות אולם כאן מדובר בתנאים נוחים יותר מהמסלול הרגיל והתנאים המקדמיים להיכלל במסגרת חוק האנג'לים "רכים" יותר. מדובר במסלול שמתאים לחברות צעירות יותר שהיקף מכירותיהן, סך הוצאותיהן והיקף המזומנים שבקופתן אינו גדול.
כל שנותר כעת הוא להמתין כיצד ייעשה שימוש על ידי משקיעים בהוראות החוק המשודרגות. אנו מאמינים ומקווים כי השינוי יתמוך בחברות ההי-טק הצעירות המהוות חלק משמעותי מעתיד ההיי- טק הישראלי.

הכותבים מלווים חברות ויחידים בתחומי מיסוי ישראלי ובינלאומי במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ.

האמור לעיל אינו מתיימר למצות את כל ההשלכות האמורות ו/או את כל הוראות הדין בעניין זה. מטרתו היא עדכון כללי בלבד. אין להסתמך על האמור בו כעצה משפטית.